כל הפוסטים בנהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות – עבירה חוזרת – עורך דין לתעבורה

תעבורה – בדיקת מאפיינים

האם ניתן להרשיע בעבירת נהיגה בשכרות על סמך בדיקת המאפיינים בלבד?

ככלל, הוכחת העבירה אינה חייבת להיעשות רק בדרך הקבועה בתקנות התעבורה ובפקודת התעבורה, ובהחלט אפשר להוכיח שכרות בראיות אחרות הנלמדות מהתנהגותו של הנהג. אומנם דרך המלך להוכחת העבירה הינה על ידי הבאת ראיות מדעיות כמו בדיקת נשיפה או בדיקת דם, אך ניתן להרשיע בעבירה זו גם על סמך בדיקת המאפיינים בלבד. הלכה זו נקבעה בבית המשפט העליון לפני שנים רבות, ועדיין שרירה וקיימת (בר"ע 666/86 סאמי סודקי עודה נגד מדינת ישראל).

על פי התנהגותו של הנהג ניתן להרשיע הן בעבירה של נהיגה בשכרות והן בעבירה הקלה יותר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. אולם, במידה ובית המשפט ימצא כי אין מקום להסתמך על בדיקת השכרות המדעית בשל כשלים ראייתיים (או שבדיקה כזו כלל לא נערכה)  ורק התנהגותו של הנהג מלמדת על שכרות כלשהי – קרוב לוודאי כי הנאשם יורשע בעבירה הקלה יותר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

ניתן לציין לעניין זה את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתיק עפ 7159/09 (אבי דלאל נגד מדינת ישראל) בו הנהג הגיש ערעור על פסק הדין בבית המשפט לתעבורה בו הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך בדיקת מאפיינים כושלת (ומכלול הנסיבות), למרות שהוא זוכה מעבירה של סירוב לבצע בדיקת שכרות (לא הוכח כי הוא הוזהר כדין).

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן חלקי כך שזיכה את הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות והרשיע אותו בעבירה של נהיגה תחת השפעה תוך שהוא קובע כי "בהעדר תוצאה מדעית, הכיצד ניתן לקבוע הרשעת המערער דווקא בנהיגה בשכרות ולא בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים?". בסופו של יום, עונשו של הנהג הומתק כך שבמקום לרצות שנתיים פסילה בפועל, הוטל עליו לבסוף פסילה לתקופה של שנה תמימה בלבד.

תעבורה – הנהג הואשם בנהיגה בשכרות ברמה של 330 מק"ג וזומן לבית המשפט לתעבורה באשדוד. להגנתו טען כי לא נהג בשכרות וכי הכמות שנמדדה לו לא מצביעה על שכרות לאור פסק הדין שניתן בהרכב מיוחד בבית המשפט לתעבורה בירושלים שקבע כי יש להרשיע על סמך מכשיר הינשוף רק מכמות של 400 מק"ג ומעלה.

התביעה טענה כי מדובר בפסק דין של בית המשפט לתעבורה בערכאה של בית משפט שלום ולכן הוא לא מחייב. בנוסף טענה כי על פסק הדין הזה הוגש ערעור למחוזי וקרוב לוודאי שישנו את טווח הביטחון במדידה.

בית המשפט לתעבורה קיבל את עמדת ההגנה בהסתמכו על פסק הדין של בית המשפט לתעבורה בירושלים. העובדה שבית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את פסק הדין בירושלים הפך אותו בעצם לפסק דין מנחה בעניין כמויות השכרות.

לאור כל זאת, זוכה הנאשם מהמיוחס לו.

עורך דין לתעבורה – שומר על רישיונך

עורך דין תעבורה – דואג שתמשיך לנהוג במכוניתך הפרטית הנחמדה והממוזגת

לא מתייצבים למשפטי תעבורה ללא עורך דין העוסק בתחום התעבורה

תעבורה – שכרות

מותב הכולל 3 שופטי תעבורה בבית המשפט לתעבורה בירושלים בחן את מכשיר הינשוף למדידת אלכוהול וקבע כי המכשיר אמין, אולם יש לקחת טווח ביטחון במדידה כך שרק מכמות של 400 מק"ג יירשמו דוחות ותהיה בעצם הוכחה מדעית לשכרות.

יש לזכור כי מדובר בערכאה ראשונה של בית משפט שלום לתעבורה ולכן הפסיקה אינה מנחה ואינה מחייבת בתי משפט לתעבורה אחרים.

בפועל התביעה המשטרתית אינה שינתה את מדיניותה לגבי נושא השכרות ומבקשת עונשי פסילה ארוכים גם בכמויות הנמוכות מהסף שנקבע בפסיקה. יחד עם זאת, כמות נמוכה ודאי יכולה להביא להסדר טיעון מקל.

בתי המשפט לתעבורה בדרך כלל דוחים את הדיונים בכמויות נמוכות כדי לראות התפתחויות נוספת בעניין ובוודאי שלא ששים לנהל משפט הוכחות בכמויות נמוכות, אולם כל מותב רשאי לעשות כראות עיניו.

עורך דין תעבורה איתן גורביץ' מציל את רישיון הנהיגה שלך

עו"ד תעבורה – איש המפתח במשפטי התעבורה השונים

דיני תעבורה – שכרות – המתנה טרם הבדיקה במכשיר הינשוף

על פי נוהלי המכשיר ונוהלי המשטרה יש להמתין מעל 15 דקות טרם הבדיקה במכשיר הינשוף ובאותו פרק זמן יש לוודא כי הנבדק לא שתה או הקיא. כמו כן, יש להקפיד כי הנבדק לא עישן 5 דקות טרם הבדיקה עצמה.

ההיגיון שעומד מאחורי הוראה זו היא שהמדידה תשקף את כמות האלכוהול שבגופו של הנבדק ולא תושפע מכמות האלכוהול שבחלל הפה.

יש לציין כי רוב הזיכויים מתקבלים עקב אי עמידה בנוהל זה שנהינו תנאי מהותי למהימנות הבדיקה.

נהיגה בשכרות – מכשיר הינשוף – עורך דין תעבורה

תעבורה – שכרות

פקודת התעבורה קובעת כי "שיכור" הוא אחד מאלה:

1. מי ששתה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב.
2. מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן. במקרה זה לא חשוב איזו כמות נמצאה בגופו של הנהג.
3. מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הריכוז שנקבע בתקנות התעבורה הוא: 240 מק"ג בבדיקת נשיפה, ו- 50 מ"ל בבדיקת דם.
4. מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות.

עורך דין לתעבורה – שומר שלא יפסלו את רישיון הנהיגה שלך

עו"ד תעבורה – מונע פסילות

עורך דין תעבורה – הכתובת שלך למשפטי התעבורה

נהיגה בשכרות – כמות אלכוהול גבוהה – עורך דין לתעבורה