כל הפוסטים במאמרים

                                           נהיגה בשכרות – בדיקת מאפיינים

ככלל, הוכחת העבירה של נהיגה בשכרות אינה חייבת להיעשות רק בדרך הקבועה בתקנות התעבורה ובפקודת התעבורה, ובהחלט אפשר להוכיח שכרות בראיות אחרות הנלמדות מהתנהגותו של הנהג. אומנם דרך המלך להוכחת העבירה של נהיגה בשכרות הינה על ידי הבאת ראיות מדעיות כמו בדיקת נשיפה או בדיקת דם, אך ניתן להרשיע בעבירה זו גם על סמך בדיקת המאפיינים בלבד. הלכה זו נקבעה בבית המשפט העליון לפני שנים רבות, ועדיין שרירה וקיימת (בר"ע 666/86 סאמי סודקי עודה נגד מדינת ישראל).

על פי התנהגותו של הנהג ניתן להרשיע הן בעבירה של נהיגה בשכרות והן בעבירה הקלה יותר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. אולם, במידה ובית המשפט ימצא כי אין מקום להסתמך על בדיקת השכרות המדעית בשל כשלים ראייתיים (או שבדיקה כזו כלל לא נערכה)  ורק התנהגותו של הנהג מלמדת על שכרות – קרוב לוודאי כי הנאשם יורשע בעבירה הקלה יותר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

מנקודת מבט של ההגנה בתיק יש להבהיר כי צריך לנהוג במשנה זהירות טרם מרשיעים נהג בעבירה חמורה כל כך רק על סמך התנהגותו, שכן, כפי שצויין, דרך המלך הינה הרשעה על סמך בדיקה מדעית, וכמו כן יש לקחת בחשבון כי ההתרשמות מהתנהגותו של הנהג על ידי השוטרים במקום הינה סובייקטיבית ונתונה למחלוקת.

כך לדוגמא, קבע בית המשפט בתיק 4038/05 (מדינת ישראל נגד עבד אל קאדר מאלק) כי "קיים סיכון בהסתמכות על התרשמות סובייקטיבית חיצונית, בין אם של שוטר ובין אם של אחר ודרושות ראיות אמינות, המוכיחות את טענת השכרות מעל לכל ספק סביר".

דברים ברוח זו נאמרו אף על ידי בית המשפט העליון בתיק בר"ע 666/88: "הבדיקה המדעית היא כמובן מדוייקת יותר מכל הסתמכות על התרשמות גריידא, אשר אליה יש לגשת בזהירות רבה, כי ייתכנו טעויות, אי-הבנות, ואי-גילוי הטעם האמיתי להופעתו המעורערת של הנהג אותה שעה. בכל מקרה יש להעדיף, לכן, בדיקה מדעית על התרשמות גריידא".

עם היוודע למשטרה על ביצוע עבירה עליה לפתוח בחקירה.
לקצין משטרה בדרגת פקד ומעלה יש זכות להורות שלא לחקור אם המדובר בעבירה שאינה פשע והוא סבור שאין עניין לציבור בדבר. בקשת מתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו אינה סיבה יחידה לעצמה כדי להביא לחוסר עניין לציבור.
עם סיומה של החקירה מועבר חומר החקירה לתביעה. בעבירות מסוג פשע – לפרקליט המחוז, בעבירות מסוג חטא או עוון – לתובע המוסמך. ליועץ המשפטי לממשלה ולתובע מוסמך יש סמכות להורות למשטרה להוסיף לחקור על מנת להחליט בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.
יש ליידע את החשוד על העברת חומר החקירה לתובע בעבירות פשע, אלא אם כן פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות החליטו כי יש מניעה לכך או אם מדובר באדם שבעת העברת חומר החקירה נתון במעצר והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו או כאשר מדובר בעבירות תקיפת בן משפחה או גרימת חבלה לבן זוג.
כאשר התובע סבור שהראיות מספיקות לשם הגשת כתב אישום עליו להורות על העמדה לדין. יש צורך שהתביעה תשתכנע כי קיים סיכוי סביר להרשעה בבית המשפט. התביעה רשאית שלא להעמיד לדין כאשר היא סבורה כי אין במשפט עניין לציבור. אם הוחלט שלא להעמיד לדין עקב תלונה יש למסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן, עליה ניתן לערער.
חשוד בעבירת פשע רשאי לפנות תוך חודש לרשות התביעה בבקשה מנומקת בכתב להימנע מהגשת כתב אישום. פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות יכול להגיש כתב איש

                                              תעבורה – פסילה מנהלית

סעיף 47 לפקודת התעבורה קובע כי כאשר יש לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לנגד עיניו עבירת תנועה המוגדרת בחוק או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים, רשאי הוא ליטול את רישיון הנהיגה של הנהג ולזמנו בתוך 3 ימים לשימוע בפני קצין משטרה, במסגרתו יכול הנהג להשמיע את טענותיו.

על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה ניתן להגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית לבית המשפט שבו יתקיים המשפט. בית המשפט לתעבורה בודק במקרים כאלה אם יש ראיות לכאורה והאם הנהג הינו נהג מסוכן. דבר זה נלמד מחומרת העבירה ומעברו התעבורתי. בית המשפט לתעבורה יבטל את הפסילה או יקצרה אם הוא סבור כי אין המדובר בנהג המסכן את שלום הציבור המשתמש בדרכים.

הסיכוי כי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לאחר שהנהג נתפס נוהג לכאורה בשכרות הוא נמוך מאוד, אך אם יש פגמים מהותיים בחומר הראיות יש בהחלט מקום להגיש בקשה כזו.

בתיק 1276/06 הגיש הנהג בקשה לביטול פסילה מנהלית לאחר שרישיונו נפסל מנהלית בגין כך שלכאורה נהג בשכרות ברמה גבוהה של 770 מק"ג.

המבקש טען כי לא נהג ברכב כלל אלא רק ביקש לישון בו תוך כדי כך שהוא מודה כי המנוע היה דלוק בשל רצונו במזגן וכי היה שיכור באותה עת.

עיון בחומר החקירה מעלה כי שוטר התנועה שנקרא לטפל באירוע לא חקר אותו לגבי נסיבות הימצאותו ברכב בשעת לילה, כיצד הגיעה למקום, מהיכן הגיע ועוד. בית המשפט קבע כי "אילו היה נחקר המבקש תחת אזהרה באריכות כפי שראוי היה שיעשה במקרה זה, ניתן היה לברר עד תום את נסיבות הימצאו ברכב בכיסא הנהג כשהוא מנמנם ושיכור והמנוע דולק". מאחר ונסיבות המקרה לא נחקרו עד תום ומאחר ומדובר בנהג בעל עבר תעבורתי תקין קיצר בית המשפט את תקופת הפסילה המנהלית והעמידה על 21 ימים.

בתיק 1355/09 הגיש הנהג בקשה לביטול פסילה מנהלית, עקב כך שנפסל מנהלית בגין נהיגה בשכרות לכאורה בכמות של 495 מק"ג. ההגנה טענה כי בדוח נפלו מספר פגמים: דוח הפעולה באכיפת נהיגה בשכרות לא נחתם על ידי השוטר המבצע. דוח המאפיינים מולא בסלקטיביות ולא בוצעו כל מבחני הביצוע. כמו כן, ישנן מחיקות רבות בדוח. בית המשפט לתעבורה סבר כי לאור כרסום במשקל הראיות ולאור העובדה כי מדובר בנהג בעל עבר תעבורתי תקין, יש מקום לקצר את תקופת הפסילה והעמידה על שבועיים בלבד.

זכרו תמיד:

עו"ד תעבורה מציל את רישיונות לקוחותיו

עורך דין לתעבורה מונע פסילות

עורך דין לתעבורה הוא ד

                                                תעבורה – עבודות שירות

גם כשבית המשפט לתעבורה פוסק על עונש של עבודות שירות, אין בכך משום סיום הפרשה וסוף פסוק. דוגמא לכך ניתן למצוא בתיק התעבורה הבא:

הנאשם בחר לצרף 5 תיקים לתיק התעבורה שנדון בפני בית המשפט לתעבורה בת"א. עניינם של התיקים הנוספים הוא נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, כמו התיק המקורי שבגינו זומן למשפט, גרימת תאונת דרכים וכן נהיגה בחוסר זהירות. כנגד הנאשם עמד עונש מאסר על תנאי בגין תיק פלילי לתקופה של 4 חודשים מבית המשפט לנוער שהרשיע אותו בעבירת סמים.

בית המשפט לתעבורה גזר עליו, 6 חודשי מאסר שיבוצעו בעבודות שירות וכן פסילה לתקופה של 40 חודשים. אולם, טרם הגעתו לביצוע עבודות שירות הממונה מצא אותו כבלתי כשיר לבצעם עקב כך שהתרשם כי הנאשם יכול להטריד ולאיים על הסביבה בה יבצע את עבודות השירות. אשר על כן, נגזר עליו בסופו של דבר חצי שנת מאסר מאחורי סורג ובריח. הנאשם לא השלים עם כך והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וטען כי הממונה פעל בחוסר סמכות ובעצם שלל את החלטתו של בית המשפט לתעבורה. בית המשפט בחן את החלטתו של הממונה על עבודות השירות ומצא כי החלטתו הגיוניות וצודקת ואף מתפקידו לבחון נאשמים לפני שהם מגיעים לבצע עבדות שירות ואין בכך כדי להוות מעין ערכאת ערעור על בית משפט התעבורה אלא פשוט הדבר נעשה מתוקף תפקידו ומתוקף החוק. לאחר עיון בחומר המודיעיני לגבי הנאשם מצא בית המשפט המחוזי כי החלטתו של הממונה הגיונית ונכונה, ולאור זאת דחה את הערעור. הנאשם הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אך הבקשה נדחתה. 

נא לזכור:

עורך דין תעבורה הוא המפתח להצלחה בתיק תעבורה

עורך דין תעבורה יכול להציל מעונשי מאסר ומעונשי פסילה

עו"ד תעבורה דואג שרישיון הנהיגה נשאר בכיס ולא במזכירות

עו"ד תעבורה פותר כמעט כל בעיה

לא מתייצבים למשפט תעבורה ללא עו"ד תעבורה

עיכוב פירושו הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה, כאשר הגבלת החירות מוגבלת מראש בזמן ובתכלית. לאחר סיום העיכוב אין צורך בהליך של שחרור בניגוד למעצר.
לשוטר מסורה סמכות לעכב חשוד, עד, אדם שיש יסוד סביר לחשוד בו כי הוצא נגדו צו מעצר או צו מאסר, ואף כלי רכב בקשר לביצועה של עבירה.
שוטר רשאי לעכב אדם במקום הימצאו על מנת לברר את זהותו או מענו או כדי לחקור אותו אם יש לו יסוד סביר להניח כי האדם עבר עבירה או עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון המדינה.
שוטר רשאי לדרוש מהמעוכב להילוות עימו לתחנת המשטרה או לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר שייקבע אם יש יסוד סביר לחשד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם או את שלום הציבור או את בטחון המדינה, כאשר זיהויו של החשוד לא מספק או שלא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו.
שוטר שעיכב אדם ויש לו ספק לגבי הזיהוי רשאי לבצע, בהסכמת המעוכב, סריקת טביעות אצבעות של המעוכב במקום הימצאו ולהשוותם אח"כ עם מאגר המידע.
שוטר רשאי להורות על עיכוב כלי רכב וביצוע חיפוש כאשר יש יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה בת מעצר או קיימת הסתברות גבוהה שעומדת להתבצע עבירה בת מעצר או קיים חשש שעומדת להתבצע עבירת בטחון – וכן יש צורך לבצע חיפוש בכלי הרכב כדי לאתר את מבצע העבירה או קורבנה או כדי לאתר ראיה הקש

נהיגה בשכרות – זיכוי

בתיק 26067/07 הנאשם הואשם בנהיגה בשכרות. במועד ההקראה בבית המשפט לתעבורה בת"א הוא הודה בכך שהיה שיכור, אך טען שלא נהג כלל ברכב שנעצר לבדיקת שכרות.

השוטר המתנדב שרשם לנאשם את הדוח העיד בפני בית המשפט כי הוא עמד במחסום משטרתי בירידה ממחלף לה גארדיה לכיוון דרום. הוא הבחין ברכב ובכך שהנהג יוצא ממנו ומחליף מקומות עם הנוסעת שישבה במושב הקדמי ליד הנהג. כשהגיע הרכב אליו הוא עצר אותו וביקש מהנאשם שנדף ממנו ריח של אלכוהול לבצע בדיקת מאפיינים. לאחר מכן הוא דרש ממנו לבצע בדיקת שכרות במכשיר הינשוף אך הנאשם סרב וטען כי הוא כלל לא נהג ברכב.

בית המשפט החליט לזכות את הנאשם מחמת הספק וזאת לאור העובדות הבאות:

1. הובאה בפניו עדות יחידה בלבד של שוטר מתנדב.


2. השוטר לא רשם את מצב התאורה במקום בדוחות השונים ולכן בגלל שהאירוע התרחש בשעת לילה מאוחרת קיים ספק אם הוא יכל לראות את הנאשם מהמקום בו עמד.


3. הנאשם במעמד רישום הדוח אמר לשוטר שהוא בכלל לא נהג ברכב.


4. אין עוררין שבשעה שהרכב נעצר הנאשם ישב לצד הנהגת.

זכרו תמיד:

עו"ד תעבורה יכול להציל את רישיון הנהיגה שלך

עורך דין לתעבורה הוא המוביל והמנווט לקראת הצלחה מסחררת בתיק התעבורה

לא מומלץ כלל ועיקר להתייצב למשפטי תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה

                                            נהיגה בשכרות – הליך הספיגה

זמן בדיקת השכרות איננו זהה לזמן הנהיגה. נהג הנעצר על ידי המשטרה לבדיקה אינו נבדק בדיקת שכרות ישר אלא בין זמן הנהיגה לזמן הבדיקה ישנו לרוב פרק זמן של חצי שעה עד מספר שעות. צריך לזכור כי על פי הנוהלים השוטרים צריכים להמתין 15 דקות טרם יתחילו בביצוע בדיקת הינשוף. התוצאה היא כי הבדיקה מראה על אחוז האלכוהול בגופו של הנהג בזמן הבדיקה ולא בזמן הנהיגה. בגלל הליך ספיגת האלכוהול בדם ייתכן מצב שבזמן הנהיגה אחוז האלכוהול בגופו של הנהג מתחת למידה הקבועה בחוק כך שלא נחשב הוא כשיכור, אך בזמן הבדיקה כבר הספיק אחוז האלכוהול לעלות מעל הרמה המותרת בחוק. מדובר אמנם במקרים בודדים שבהם הייתה שתייה מרובה בפרק זמן קצר אך עדיין תופעה כזו קיימת וזאת במקרים שבהם נמדדה כמות גבולית הקרובה לכמות המותרת על פי חוק. שלב הספיגה הוא השלב שבו הגוף סופג את האלכוהול עד שהוא מגיע לשיא הריכוז בדם. לאחר השתייה מגיע האלכוהול לקיבה ועובר למעי ולדם. עם ההגעה לדם האלכוהול מתחיל להתפרק אך הכמות שמגיעה מהקיבה ממשיכה להצטבר עד לשיא. משיא זה כמות האלכוהול רק יורדת באמצעות הכבד.

תוך פרק זמן של חצי שעה על קיבה ריקה, ותוך שעה וחצי עד שעתיים על קיבה מלאה יגיע האלכוהול לשיאו אצל השותה. אם הנהג לא אכל זמן רב ונבדק כעבור חצי שעה מרגע ששתה, אזי בעת הבדיקה הוא בשיא תהליך הספיגה, כלומר אם נערכה לו בדיקה במהלך חצי שעה זו הרי שתוצאות הבדיקה בהכרח גבוהות מהמידה בה נמצא בעת הנהיגה. אותה בעיה קיימת אם אדם שתה על קיבה מלאה ונבדק כעבור שעה וחצי מרגע ששתה.

בתיק 9817/07 (מדינת ישראל נ' אריאל סנפירי) הואשם נהג כי נסע בשכרות, כאשר בבדיקת הנשיפה שנערכה לו נמצאה כמות של 280 מקירוגרם בליטר אוויר נשוף. הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי הבדיקה לא משקפת את רמת האלכוהול שלו בשעת הנהיגה. בפני בית המשפט הופיע מומחה שטען כי אכן ייתכן מצב בו הנאשם נהג כשבגופו רמת אלכוהול המותרת על פי חוק וכי היא עלתה כאשר הוא כבר עוכב לבדיקה. בית המשפט קבע כי לאור חוות דעתו של המומחה קיים ספק רב אם אכן הנאשם נהג בשכרות ולכן זיכה אותו מחמת הספק.