הנאשם הובא לדין על כך שבנוהגו את רכבו במועד ובמקום הנקובים בכתב האישום, לא עצר את רכבו לפני מעבר חציה, כאמור בתקנה 47 (ז) לתקנות התעבורה.
בישיבת ההוכחות העידו עורך הדו"ח והנאשם. עורך הדו"ח ציין בעדותו בבית המשפט לתעבורה כי עמד סטטי כ-15 מטר מזרחה מהצומת של רח' ז'בוטינסקי עם רח' השומר, בבני ברק והבחין בנאשם כשהוא מגיע מרח' השומר לצפון ופונה ימינה – מזרחה – לרח' ז'בוטינסקי כשלפניו רכב דייהטסו כסוף. רכב הדייהטסו נעצר לפני מעבר חציה, על מנת לאפשר להולכת רגל שחצתה את רח' ז'בוטינסקי מצפון לדרום. לגירסת עורך הדו"ח, סטה הנאשם שמאלה, עקף את הדייהטסו ועשה את דרכו מזרחה.
במעמד עריכת הדו"ח הגיב הנאשם במילים: " ראיתי שהוא נותןלה לעבור אבל אני צריך לפנות שמאלה לחלוצים אז עברתי אותו כי כבר עברה את הצד שלי".
בבית המשפט לתעבורה ציין עורך הדו"ח שהעבירה שמיוחסת לנאשם היא עבירה של עקיפת רכב שעצר במעבר חציה.
בעדותו בפני בית המשפט לתעבורה ציין הנאשם שהדברים המיוחסים לו, כאילו נאמרו על ידיו. במעמד עריכת הדו"ח נרשמו על ידי עורך הדו"ח מיוזמתו. לדבריו, לא עקף את הרכב שבו מדובר וכל האירוע התנהל באיטיות. בעניין זה הוסיף הנאשם, שהרכב הראשון שבו מדובר לא עצר לפני מעבר החצייה, אלא המשיך לנסוע וכך המשיך גם הוא עצמו לעשות את דרכו מזרחה לכיוון הרמזור הבא.
בית המשפט לתעבורה בתל אביב החליט לזכות את הנאשם, שכן מתברר שלשיטתו של עורך הדו"ח, עקף הנאשם את הרכב שהיה לימינו, לאחר שהולכת הרגל חלפה כבר על פני רכבו שלו. בנסיבות אלה, לא היה צריך היה הנאשם להמשיך ולהמתין לפני מעבר החציה בהעדר הולכי רגל אחרים על המעבר. שהרי עורך הדו"ח לא ציין שהיו הולכי רגל אחרים על המעבר. בהעדרם של הולכי רגל אחרים, רשאי היה הנאשם להמשיך לעשות את דרכו מזרחה. לפיכך, אין נפקא מינא מה היא גירסת הנאשם, כאשר גירסת עורך הדו"ח מצדיקה את זיכויו של הנאשם.
עו"ד תעבורה – דואג לרישיון הנהיגה שלך
עורך דין לתעבורה מביא את הידע והניסיון לבית המשפט לתעבורה
תקנה 144 לתקנות התעבורה מורה לנהג המעורב בתאונה בה נפגע אדם לפעול במספר מישורים:
לעצור את רכבו ולהמנע מלהזיזו. להגיש עזרה לנפגע ולהזעיק כוחות הצלה. למסור את פרטיו האישיים לנפגע על-פי דרישתם. להודיע לתחנת המשטרה על המקרה ולמסור את פרטיו.
נהגים שלא מצייתים לתקנה זו, מתרצים את בריחתם מזירת התאונה בכך שנשקפה להם סכנת חיים מתגובת הנפגע והסובבים אותו. יש לציין כי גם בהנחה שהנהג סבור שהוא נמצא בסכנה כלשהי, הוא יכול לנקוט בפעולות של הזעקת עזרה ומסירת פרטים למשטרה גם שהוא נמצא פיזית רחוק ממקום התאונה.
לשם הרשעה בסעיף זה התביעה צריכה להוכיח מלבד היסוד העובדתי גם את היסוד הנפשי. מחשבה פלילית מוגדרת בחוק כדלהלן: "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה הנמנים עם פרטי העבירה". יש לציין כי על פי החוק, רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע לבררם.
על התביעה להוכיח כי הנאשם היה מודע לטיב מעשיו כלומר, למשל, שהזיז את רכבו או שלא מסר את פרטיו, וגם מודע לנסיבות, כלומר שהיה מעורב בתאונת דרכים. התביעה לא צריכה להוכיח כי הנאשם גרם לתאונה, אלא רק שהיה מעורב בתאונת דרכים.
הנאשם הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לאחר שבחר לנהל הוכחות. התאונה קרתה כתוצאה מכך שהנאשם סטה עם רכב לנתיב הנגדי תוך כדי כך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף והביא למותה של הנהגת שהייתה ממולו.
בית המשפט לתעבורה בחדרה סבר כי שליחת נהגים המורשעים בעבירה כה חמורה תביא להפחתת תאונות הדרכים, אך מצד שני גם קיבל את הטענה כי במקרים מסויימים ניתן להסתפק בעונש של עבודות שירות בלבד, במיוחד כאשר רשלנות הנהג הינה מזערית, או כשיש נסיבות אישיות יוצאות דופן.
אולם, במקרה דנן רשלנותו של הנהג הייתה גבוהה שכן הוא סטה לנתיב הנגדי תוך חציית קו הפרדה רצוף, כלומר עשה זאת במקום שאפילו אסור לעקוף.
בית המשפט ציין כי תאונות קטלניות רבות נגרמות כתוצאה מסטייה מנתיב הנסיעה.
לנאשם עבר תעבורתי שאינו נאה. לחובתו 17 הרשעות קודמות ביניהן תאונת דרכים במהלכה הוא נהג תחת השפעת אלכוהול, אי ציות לתמרורים ולרמזור אדום ועוד ועוד. עבירות מעין אלה מצביעות על נהיגה רשלנית של הנאשם ומהוות שיקול לחומרא כך שיש לראות בנאשם באופן נהיגתו סיכון למשתמשים בדרך. בפני בית המשפט הוגש תסקיר מבחן חיובי אך כמובן שאינו מחייב את בית המשפט, שבסופו של דבר גזר עליו 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופסילה בפועל לתקופה של 10 שנים.
ב"כ הנאשם ביקש כי יינתן עיכוב ביצוע כדי שהנאשם יוכל להתארגן לקראת המאסר וכן כדי לשקול ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט לתעבורה נעתר לבקשה זו ועיכב את ביצוע גזר הדין בשבועיים, כאשר ציין כי ניתן לבקש בקשת עיכוב נוספת מבית המשפט המחוזי עצמו.
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' דואג לרישיון הנהיגה שלך
עורך דין לתעבורה מונע פסילות רישיון
לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה
פקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג-1973, עושה הבחנה ברורה בין ייצור, הכנה והפקה לבין החזקה ושימוש.
לגבי ייצור , הכנה והפקה, החוק קובע: "לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל (מנכ"ל משרד הבריאות). העובר על הוראות סעיף זה דינו – מאסר עשרים שנה או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין".
לגבי החזקה ושימוש של הסם – קובע החוק: כי לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברישיון מאת המנהל. האמור בסעיף זה אינו חל על סם מסוכן והנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו. העובר על הוראות סעיף זה, דינו מאסר 20 שנה או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בחוק העונשין, ואם החזיק בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו מאסר 3 שנים או קנס כאמור. מי שלצריכתו העצמית מחזיק בסם או משתמש בו בתוך כותלי בית ספר או בחצריו והוא אינו לומד באותו בית ספר, דינו מאסר 5 שנים, כאשר הוראה זו לא חלה על מי שטרם מלאו לו 16 שנים.
בתיק 3227/05 הורשע הנאשם על פי הודאתו בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) לפקודת הסמים המסוכנים. מכתב האישום עולה כי הנאשם החזיק בסם מסוכן מסוג הרואיןבמשקל 4.8108 גרם נטו. כנגד הנאשם עמד עונש מאסר על תנאי בר הפעלה למשך שנה. המאשימה ביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים וכך קרה, אולם לאחר חודשיים הוא שוחרר לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית בקהילה הטיפולית "מלכישוע". בנסיבות אלו, נדחה הדיון בעניינו מספר פעמים לשם הגשת תסקיר. הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן שנמנע מלתת המלצה בעניינו, אולם לאור העובדה שהוכח כי הנאשם לא הסתבך בפלילים בשנים האחרונות והועבדה כי הנאשם מתמיד בעבודתו הסיק בית המשפט כי הנאשם עלה על דרך המלך, ולאור זאת האריך את עונש המאסר על תנאי שעמד נגדו ולא הטיל עליו כל עונש אחר.
מלבד ייצוג בבתי המשפט לתעבורה לעורך הדין תפקיד חשוב גם בפסילות מטעם משרד הרישוי.
סעיף 51 לפקודת התעבורה קובע כי רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת,לפסול אדם המחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרישיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי
החלטת משרד הרישוי לעניין זה, נסמכת על חוות הדעת של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). על כן, יופנה הנהג לעבור בדיקות רפואיות ומבחנים במרב"ד, ואם ימצא כבלתי כשיר לנהיגה בכלל, או לנהיגה ברכבים מסויימים, ישלול משרד הרישוי את רישיונו בהתאם.
מי שנפגע מהמלצת המרב"ד לפסול את רישיונו, רשאי להגיש ערר תוך 30 ימים בפני ועדת ערר רפואית המונה 3 רופאים מתוך רשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.
ניתן לערער על החלטת רשיות הרישוי לפי סעיף 51 רק לאחר שניתנה ההחלטה של ועדת הערר הרופואית.
את הערעור שידון בשאלות משפטיות בלבד יש להפנות לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי באזור מגוריו של המערער ובו יפורטו:
1.שמו ומענו של המערער.
2.שמו של המשיב.
3.שם הרשות שעל החלטתה מערערים.
4. יום מתן ההחלטה ואם נתנה בפני המערער או בא כוחו או שלא.
5. המועד שהומצא למערער העתק ההחלטה, אם נתנה שלא בפניו.
הנאשם הורשע בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות, כאשר בבדיקת הדם שנערכה לו נמצאה כמות של פי 4 מהמותר על פי חוק, וכן בעבירה של נהיגה בקלות ראש.
הנאשם הודה בביצוע העבירה וזאת לאחר שחזר בו מכפירתו. הנאשם נוהג משנת 92, לחובתו 22 הרשעות, כמו כן לחובתו עבר פלילי.
מעיון בגליון ההרשעות עולה כי בשנים האחרונות לא נרשמו לחובתו עבירות פליליות כן עבירה אחרונה בתעבורה הינה משנת 2006.
טופס בדיקת מאפיינים שהוגש מצביע על היותו של הנאשם נתון תחת השפעת משקאות משכרים ועל כך שלא שיתף פעולה בביצוע כל הבדיקות.
תסקירי שירות המבחן המונחים בפני בית המשפט לתעבורה מצביעים על כך שהנאשם הופנה לתהליך של אבחון שימוש באלכוהול בעמותת "אפשר" אך בסופו של דבר ניתק קשר עם העמותה ועם שירות המבחן.
עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם נמצא כיום בישיבה, לומד כל היום, משקיע עצמו בלימודי דת, שינה אורח חייו והפסיק לשתות. מסיבה זו לא השלים נאשם את האבחון. בנסיבות אלה לא בא שירות המבחן בהמלצה לגביו.
בית המשפט לתעבורה התרשם מנסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם והשינוי שחל בחייו, אך נוכח רמת השכרות הגבוהה , החליט לקצר בצורה מינימלית בלבד את תקופת הפסילה.
נוכח האמור לעיל דן אותו בית המשפט לתעבורה בנתניה לעונשים הבאים: מאסר על תנאי, פסילה לתקופה של 19 חודשים, פסילה על תנאי וקנס בסך 500 ₪.
עורך דין לתעבורה מציל את רישיון הנהיגה שלך
עו"ד תעבורה דואג לשמור את רישיון הנהיגה שלך
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' מונע פסילות רישיון ומונע מאסרים
כבר בפגישה הראשונה הלקוחות שואלים אותי מה מצבם המשפטי ואיזה עונש הם אמורים לקבל בגין עבירה של נהיגה בשכרות. על פי כמות האלכהול המיוחסת להם בכתב האישום ובהתאם לעברם התעבורתי כבר אפשר לקבל תמונה כללית על המצב בתיק. אולם, אני מסביר לכולם כי כל מקרה ייבחן לגופו וכי המרכיב החשוב ביותר הוא חומר הראיות שבתיק. רק לאחר שאני מצלם ולומד את חומר הראיות אני יכול לקבל תמונה שלמה יותר ונכונה יותר.
הדבר דומה מאוד למשחק קלפים, בו לא יודעים איזה קלפים יחולקו במהלכו. רק אחרי שמקבלים את הקלפים לידיים ניתן לפתח אסטרטגיה ולהצהיר הצהרות. עורך דין תעבורה טוב יודע איך לשחק עם הקלפים שניתנו לידיו האמונות והוא ימצא את הפגמים שבתיק חיש מהר.
אם הוא קיבל לידיו קלפים חזקים, בדמות פגמים חמורים בתיק, אז הוא יכפור במיוחס בכתב האישום וינהל הוכחות במטרה להשיג זיכויי למרשו.
אם הוא קיבל קלפים בינוניים, בדמות פגמים שאינם כל כך משמעותיים ויורדים לשורשו של עניין, אז הוא ינסה לסיים את התיק במסגרת הסדר טיעון מקל.
אם הוא קיבל לידיו קלפים חלשים, בדמות דו"ח חזק ותקין, אז הוא יבין כי אין כלטעם לנהל משפט, מאחר ובסופו של דבר אם מרשו ימצא אשם – בית המשפט ימצה עימו את הדין. במקרה מעין זה הדרך הטובה ביותר היא לסיים את התיק במסגרת הסדר מקל בעיקר על סמך עבר תעבורתי תקין ונסיבות אישיות מיוחדות.
מניסיוני אוכל לומר בפה מלא כי כמעט בכל תיקי השכרות ישנם פגמים כלשהם. בחלקם פגמים קטנים ובחלקם פגמים מהותיים יותר. לעורך דין תעבורה תפקיד מרכזי במשחק הקלפים. הוא צריך למצוא את הפגמים ולהציגם בפני התביעה כדי להשיג הסדר נוח או להציגם בפני בית המשפט לתעבורה במטרה להשיג זיכויי למרשו.
נאשם ללא ייצוג משפטי מוצא עצמו מחוץ למשחק, שכן אין הוא יודע בכוחות עצמו למצוא את הפגמים ולהוכיחם בבית המשפט (לרוב נאשמים אינם יודעים אפילו כי זכותם לצלם את חומר החקירה נגדם). זו הסיבה ששופטי תעבורה בעצמם ממליצים לנאשמים שאינם מיוצגים (בשלב ההקראה) לפנות לעורכי דין לתעבורה לשם ייצוג נאות ומועיל בתיק השכרות. אין ספק שנאשם שמתמודד לבד עם התיק עלול לקבל עונש שעורך דין לתעבורה יכול למנוע.
סעיף 192 לחוק העונשין הפלילי קובע כי "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים".
בתיק פלילי 20597/07 הודה הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק הפלילי. מכתב האישום עולה כי הנאשם אמר למאבטחי בית המשפט בבאר שבע בזו הלשון: "נסגור אתכם חשבון אחרי המשפט, מישהו פה ישלם את המחיר, אתם תסבלו". בהסדר הטיעון סוכם כי התביעה תעמוד על הרשעה בעוד ההגנה תבקש כי שירות המבחן יערוך תסקיר ויבחן אם יש מקום שלא להרשיע את הנאשם. שירות המבחן ביקש להימנע מהרשעה ולהטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 240 שעות.
בית המשפט בחן אם יש מקום שלא להרשיע את הנאשם לפי הפרמטרים הבאים:
האם מדובר בעבירה יחידה או ראשונה של הנאשם – התשובה לכך חיובית, שכן לנאשם אין כל עבר פלילי, ומאז האירוע לא עבר עבירות נוספות.
חומרת העבירה והנסביות בהן בוצעה – מבלי להקל ראש בדברים, נוסח האיום אינו חמור באופן יחסי ונראה כי נולד עדנא דרתחא.
הקשר בין העבירה הפלילית לתפקידו ומעדו – אין כל קשר בין העבירה לעבודתו כמאבטח במקום אחר.
מידת הפגיעה של העבירה באחרים – הפגיעה במאבטחים לא הייה חמורה.
הסבירות שהנאשם יעבור עבירה נוספת – הסבירות נמוכה, שכן מדובר במעידה חד פעמית
לאור זאת, קבע בית המשפט כי אין זה המקרה המתאים להכתים את הנאשם בביצוע עבירה פלילית, ולכן לא הרשיע אותו, אלא הטיל עליו לבצע 140 שעות של"צ בלבד.
הנהג הואשם בעיברה של נהיגה בשכרות בכך שנסע בכביש 5 לכיוון מזרח בשעה 05:30 לפנות בוקר כשהוא בגילופין. הנאשם כפר במיוחס לו והשוטרים זומנו להעיד בפני בית המשפט לתעבורה. השוטר שרשם את הדו"ח לנהג העיד כי קיבל הודעה בקשר שרכב עומד בנתיב הימיני בין צומת גלילות לצומת הכפר הירוק.
הוא הגיע למקום וראה את הנאשם יושב בכיסא הנהג. הנאשם טען בפניו שהוא נסע מהרצליה לכיוון ביתו בפתח תקוה ועצר בדרך כי לא הרגיש טוב. השוטר ערך לנהג בדיקה באמצעות שקית הנשיפון ומאחר והבדיקה הייתה חיובית הוא לקח אותו כדי שייבדק במכשיר הינשוף במשטרת בית דגן. תוצאות הבדיקה הראו על כמות של 455 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף שנתגלו בגופו של הנהג. השוטר הוסיף בעדותו כי לא ראה את הנאשם נוהג ברכב וכי ברגע שהוא ניגש אליו הרכב דמם והוא העיר אותו משנתו.
השוטרת שרשמה את דוח העיכוב העידה כי הנאשם ישן במכוניתו וכי המכונית הייתה מקולקלת ולא כשירה לנסיעה.
השוטר שערך את בדיקת הנשיפה עצמה העיד כי שני השוטרים הביאו את הנאשם לתחנה והוא ווידא כי הנאשם לא שתה או הקיא או עישון 15 דקות לפני בדיקת השכרות.
השוטר שערך בדיקת תקינות תקופתית למכשיר הינשוף העיד בפני בית המשפט על הבדיקה שערך וטען כי הוא בדק את המכשיר על פי הנהלים ומצא כי המכשיר תקין להפעלה ולאכיפת עבירת נהיגה בשכרות.
מטעם ההגנה העידו הנאשם וחברו. שניהם העידו כי הם הגיעו למועדון בהרצליה כאשר החבר נוהג ברכב מאחר והנאשם שתה משקאות חריפים ולא נמצא כשיר לנהיגה. לאחר מכן התגלה תקלה ברכב לכן הם עצרו בצד הדרך והחבר יצא מהרכב כדי להשיג כבלים להתנעה. בינתיים עבר הנאשם למושב הקדמי מבלי יכולת כלל לנהוג ברכב שהתקלקל. הנאשם הודה שאמר לשוטר כי הוא זה שנהג, אך עשה זאת מכיוון שהיה בלחץ ולא רצה לסבך את חברו על כך שהחנה את הרכב בשולי הכביש.
בית המשפט לתעבורה התרשם כי הנאשם נמצא בגילופין אך קיים ספק רב אם הוא בכלל נהג ברכב שכן אף אחד מהשוטרים לא ראה אותו נוהג ברכב ומצד שני גרסתו של הנאשם כי חברו הוא זה שנהג ברכב לא נסתרה. זו הסיבה שהחליט בית המשפט בסופו של דבר לזכות את הנאשם מהעבירה של נהיגה בשכרות.
בגין עבירה של נהיגה בשכרות מוסמך קצין משטרה לפסול לנהג את רישיון הנהיגה לתקופה של חודש ימים וכן להשבית את הרכב בה בוצעה העבירה לתקופה דומה. השוטר במקום הוא זה שנותן את ההזמנה לנהג להתייצב לשימוע והוא זה שמחליט למעשה אם השימוע יתבצע לעניין רישיון הנהיגה בלבד או גם לעניין השבתת הרכב.
במידה והקצין החליט לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה ואולי גם להשבית את הרכב ניתן להגיש לבית המשפט לתעבורה בקשה לביטול פסילה מנהלית וכן בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב. הבקשה תידון כשבוע לאחר הגשתה במזכירות בית המשפט לתעבורה.
הסיכויים להחזר הרישיון הם נמוכים למדי שכן עסקינן בעבירת תנועה חמורה של נהיגה בשכרות, אולם באשר להחזרת הרכב הסיכויים יותר גבוהים במיוחד אם מדובר ברכב שבעליו אינו מי שביצע את העבירה.
בתיק 5255-25-09 הגיש הנהג בקשה לביטול פסילה מנהלית וביטול איסור שימוש ברכב שניתנו לו עקב כך שנהג לכאורה בשכרות. הנהג טען כי יש לבטל את החלטת קצין המשטרה משני טעמים עיקריים, האחד בשל אי קיום שימוע לגבי פסילת רישיון הנהיגה והטעם השני בשל אי קיומן של ראיות לכאורה ביחס לנהיגה בשכרות. מחומר הראיות עלה כי הקצין שערך לנאשם את השימוע מילא את טופס השימוע הלא נכון, כך שבטופס שימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, הוא התייחס לשימוע ביחס לרישיון הנהיגה, אולם בבית המשפט הוצג הפלא ופלא הטופס הנכון.
מבדיקת חומר הראיות עלה כי דוח הפעולה שערך השוטר לא מפרט את האזהרה שנמסרה למבקש אודות משמעות הסירוב והעובדה שהסירוב מקים כנגד המבקש עבירה של נהיגה בשכרות. בית המשפט לתעבורה סבר כי מדובר ברכיב מהותי ביסודותיה של העבירה של סירוב לבדיקת שכרות, כלומר: ללא אזהרה כדין לא קמה עבירה של נהיגה בשכרות. בית המשפט לתעבורה אף הוסיף כי "משאין תיעוד בדוח הפעולה שערך השוטר בדבר מתן אזהרה למבקש בהתאם להוראות החוק, לא ניתן להסתפק באזהרה הסטנדרטית המודפסת בדוחות האכיפה, כאשר בנסיבות שלפני יש יותר מספק אם ניתנה אזהרה זו למבקש. טעם הדבר הוא בכך שחזקה על השוטר שתיאר בדוח הפעולה את כל אשר התרחש, שיתאר גם את העובדה שהוא הזהיר את המבקש". הפגם בהליך השימוע וכן הפגמים שנמצאו בחומר הראיות הביאו את בית המשפט לתעבורה לקבל את שתי הבקשות ולהחזיר הן את רישיון הנהיגה והן את הרכב למבקש.
