תקנה 144 לתקנות התעבורה מורה לנהג המעורב בתאונה בה נפגע אדם לפעול במספר מישורים:
לעצור את רכבו ולהמנע מלהזיזו. להגיש עזרה לנפגע ולהזעיק כוחות הצלה. למסור את פרטיו האישיים לנפגע על-פי דרישתם. להודיע לתחנת המשטרה על המקרה ולמסור את פרטיו.
נהגים שלא מצייתים לתקנה זו, מתרצים את בריחתם מזירת התאונה בכך שנשקפה להם סכנת חיים מתגובת הנפגע והסובבים אותו. יש לציין כי גם בהנחה שהנהג סבור שהוא נמצא בסכנה כלשהי, הוא יכול לנקוט בפעולות של הזעקת עזרה ומסירת פרטים למשטרה גם שהוא נמצא פיזית רחוק ממקום התאונה.
לשם הרשעה בסעיף זה התביעה צריכה להוכיח מלבד היסוד העובדתי גם את היסוד הנפשי. מחשבה פלילית מוגדרת בחוק כדלהלן: "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה הנמנים עם פרטי העבירה". יש לציין כי על פי החוק, רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע לבררם.
על התביעה להוכיח כי הנאשם היה מודע לטיב מעשיו כלומר, למשל, שהזיז את רכבו או שלא מסר את פרטיו, וגם מודע לנסיבות, כלומר שהיה מעורב בתאונת דרכים. התביעה לא צריכה להוכיח כי הנאשם גרם לתאונה, אלא רק שהיה מעורב בתאונת דרכים.
הנאשם הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לאחר שבחר לנהל הוכחות. התאונה קרתה כתוצאה מכך שהנאשם סטה עם רכב לנתיב הנגדי תוך כדי כך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף והביא למותה של הנהגת שהייתה ממולו.
בית המשפט לתעבורה בחדרה סבר כי שליחת נהגים המורשעים בעבירה כה חמורה תביא להפחתת תאונות הדרכים, אך מצד שני גם קיבל את הטענה כי במקרים מסויימים ניתן להסתפק בעונש של עבודות שירות בלבד, במיוחד כאשר רשלנות הנהג הינה מזערית, או כשיש נסיבות אישיות יוצאות דופן.
אולם, במקרה דנן רשלנותו של הנהג הייתה גבוהה שכן הוא סטה לנתיב הנגדי תוך חציית קו הפרדה רצוף, כלומר עשה זאת במקום שאפילו אסור לעקוף.
בית המשפט ציין כי תאונות קטלניות רבות נגרמות כתוצאה מסטייה מנתיב הנסיעה.
לנאשם עבר תעבורתי שאינו נאה. לחובתו 17 הרשעות קודמות ביניהן תאונת דרכים במהלכה הוא נהג תחת השפעת אלכוהול, אי ציות לתמרורים ולרמזור אדום ועוד ועוד. עבירות מעין אלה מצביעות על נהיגה רשלנית של הנאשם ומהוות שיקול לחומרא כך שיש לראות בנאשם באופן נהיגתו סיכון למשתמשים בדרך. בפני בית המשפט הוגש תסקיר מבחן חיובי אך כמובן שאינו מחייב את בית המשפט, שבסופו של דבר גזר עליו 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופסילה בפועל לתקופה של 10 שנים.
ב"כ הנאשם ביקש כי יינתן עיכוב ביצוע כדי שהנאשם יוכל להתארגן לקראת המאסר וכן כדי לשקול ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט לתעבורה נעתר לבקשה זו ועיכב את ביצוע גזר הדין בשבועיים, כאשר ציין כי ניתן לבקש בקשת עיכוב נוספת מבית המשפט המחוזי עצמו.
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' דואג לרישיון הנהיגה שלך
עורך דין לתעבורה מונע פסילות רישיון
לא מתייצבים למשפט תעבורה בלי עורך דין לענייני תעבורה
פקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג-1973, עושה הבחנה ברורה בין ייצור, הכנה והפקה לבין החזקה ושימוש.
לגבי ייצור , הכנה והפקה, החוק קובע: "לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל (מנכ"ל משרד הבריאות). העובר על הוראות סעיף זה דינו – מאסר עשרים שנה או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין".
לגבי החזקה ושימוש של הסם – קובע החוק: כי לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברישיון מאת המנהל. האמור בסעיף זה אינו חל על סם מסוכן והנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו. העובר על הוראות סעיף זה, דינו מאסר 20 שנה או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בחוק העונשין, ואם החזיק בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו מאסר 3 שנים או קנס כאמור. מי שלצריכתו העצמית מחזיק בסם או משתמש בו בתוך כותלי בית ספר או בחצריו והוא אינו לומד באותו בית ספר, דינו מאסר 5 שנים, כאשר הוראה זו לא חלה על מי שטרם מלאו לו 16 שנים.
בתיק 3227/05 הורשע הנאשם על פי הודאתו בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) לפקודת הסמים המסוכנים. מכתב האישום עולה כי הנאשם החזיק בסם מסוכן מסוג הרואיןבמשקל 4.8108 גרם נטו. כנגד הנאשם עמד עונש מאסר על תנאי בר הפעלה למשך שנה. המאשימה ביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים וכך קרה, אולם לאחר חודשיים הוא שוחרר לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית בקהילה הטיפולית "מלכישוע". בנסיבות אלו, נדחה הדיון בעניינו מספר פעמים לשם הגשת תסקיר. הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן שנמנע מלתת המלצה בעניינו, אולם לאור העובדה שהוכח כי הנאשם לא הסתבך בפלילים בשנים האחרונות והועבדה כי הנאשם מתמיד בעבודתו הסיק בית המשפט כי הנאשם עלה על דרך המלך, ולאור זאת האריך את עונש המאסר על תנאי שעמד נגדו ולא הטיל עליו כל עונש אחר.
מלבד ייצוג בבתי המשפט לתעבורה לעורך הדין תפקיד חשוב גם בפסילות מטעם משרד הרישוי.
סעיף 51 לפקודת התעבורה קובע כי רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת,לפסול אדם המחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרישיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי
החלטת משרד הרישוי לעניין זה, נסמכת על חוות הדעת של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). על כן, יופנה הנהג לעבור בדיקות רפואיות ומבחנים במרב"ד, ואם ימצא כבלתי כשיר לנהיגה בכלל, או לנהיגה ברכבים מסויימים, ישלול משרד הרישוי את רישיונו בהתאם.
מי שנפגע מהמלצת המרב"ד לפסול את רישיונו, רשאי להגיש ערר תוך 30 ימים בפני ועדת ערר רפואית המונה 3 רופאים מתוך רשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.
ניתן לערער על החלטת רשיות הרישוי לפי סעיף 51 רק לאחר שניתנה ההחלטה של ועדת הערר הרופואית.
את הערעור שידון בשאלות משפטיות בלבד יש להפנות לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי באזור מגוריו של המערער ובו יפורטו:
1.שמו ומענו של המערער.
2.שמו של המשיב.
3.שם הרשות שעל החלטתה מערערים.
4. יום מתן ההחלטה ואם נתנה בפני המערער או בא כוחו או שלא.
5. המועד שהומצא למערער העתק ההחלטה, אם נתנה שלא בפניו.
הנאשם הורשע בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות, כאשר בבדיקת הדם שנערכה לו נמצאה כמות של פי 4 מהמותר על פי חוק, וכן בעבירה של נהיגה בקלות ראש.
הנאשם הודה בביצוע העבירה וזאת לאחר שחזר בו מכפירתו. הנאשם נוהג משנת 92, לחובתו 22 הרשעות, כמו כן לחובתו עבר פלילי.
מעיון בגליון ההרשעות עולה כי בשנים האחרונות לא נרשמו לחובתו עבירות פליליות כן עבירה אחרונה בתעבורה הינה משנת 2006.
טופס בדיקת מאפיינים שהוגש מצביע על היותו של הנאשם נתון תחת השפעת משקאות משכרים ועל כך שלא שיתף פעולה בביצוע כל הבדיקות.
תסקירי שירות המבחן המונחים בפני בית המשפט לתעבורה מצביעים על כך שהנאשם הופנה לתהליך של אבחון שימוש באלכוהול בעמותת "אפשר" אך בסופו של דבר ניתק קשר עם העמותה ועם שירות המבחן.
עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם נמצא כיום בישיבה, לומד כל היום, משקיע עצמו בלימודי דת, שינה אורח חייו והפסיק לשתות. מסיבה זו לא השלים נאשם את האבחון. בנסיבות אלה לא בא שירות המבחן בהמלצה לגביו.
בית המשפט לתעבורה התרשם מנסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם והשינוי שחל בחייו, אך נוכח רמת השכרות הגבוהה , החליט לקצר בצורה מינימלית בלבד את תקופת הפסילה.
נוכח האמור לעיל דן אותו בית המשפט לתעבורה בנתניה לעונשים הבאים: מאסר על תנאי, פסילה לתקופה של 19 חודשים, פסילה על תנאי וקנס בסך 500 ₪.
עורך דין לתעבורה מציל את רישיון הנהיגה שלך
עו"ד תעבורה דואג לשמור את רישיון הנהיגה שלך
עורך דין תעבורה איתן גורביץ' מונע פסילות רישיון ומונע מאסרים
משרד הרישוי – הפסילות הגורפות והעיקריות הן בגין צבירת 36 נקודות. כאשר נהג צובר ניקוד זה הוא צפוי לפסילה של 3 חודשים וכן עליו לעבור מבחן תיאוריה מחדש. הפסילות העיקריות הנוספות הן בשל אי התאמה לנהיגה וזאת כאשר יש מניעה פיזית או נפשית לנהיגה. במקרים מסוג זה ישלחו הנהגים למבחן במכון הרפואי לבטיחות בדרכים והוא ייתן המלצה למשרד הרישוי כיצד לנהוג ברישיונם.
בתי משפט – נהגים יפסלו בגין עבירות תנועה אשר בגינם הם הוזמנו לבית המשפט לתעבורה והאחרון יבחן אם יש לפסול את רישיונם בהתאם לחומרת העבירה ועברם התעבורתי. ערעורי תעבורה ועבירות חמורות ידונו במחוזי.
משטרה – פסילות מנהליות לתקופות שונות בהתאם לחומרת העבירה ולנסיבותיה. כאשר מדובר בתאונת דרכים ישנה סמכות לפסול לתקופה של חודשים ובעבירות תעבורה חמורות מוגדרות אחרות לחודש ימים.
לאחרונה עבר חוק חדש הקובע כי נהגים שייתפסו חוזרים על עבירות תעבורה "חמורות ביותר", בתוך פרק זמן של 10 שנים עלולים לאבד את רישיונם לצמיתות. על פי חוק זה, נהג שצבר במשך 10 שנים שלוש הרשעות על עבירות תעבורה חמורות ביותר יאבד את רישיונו לתקופה של 10 שנים. אם במשך שנתיים בתום תקופת השלילה הוא ישוב ויעבור פעם אחת עבירת תעבורה חמורה ביותר – רישיונו יישלל לצמיתות.
מי שיצבור 3 עבירות "חמורות" במשך 5 שנים יאבד את רישיונו למשך שנתיים. אם הוא יצבור שוב 3 עבירות תעבורה חמורות הוא שוב ייפסל לשנתיים ובפעם השלישית כבר רישיונו ייפסל לצמיתות.
עבירות התעבורה החמורות על פי חוק זה: נהיגה בשכרות, גרימת מוות ברשלנות, תאונת פגע וברח, נהיגה בזמן פסילה וחציית מסילת רכבת שלא כחוק. העבירות החמורות על פי חוק זה הן: נסיעה ברמזור אדום, חציית פס הפרדה לבן, נהיגה ללא רישיון, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, נסיעה במהירות מופרזת.
חובת הזהירות של הנהג כלפי הולכי רגל במעבר חצייה קבועה בתקנות הבאות (המצטרפות זו לזו):
א.תקנה 67(א) לתקנות התעבורה קובעת כי: "נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החצייה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך". התביעה תצטרך להוכיח כי הולך הרגל הפסיק את החצייה וכי המכונית גרמה להולך הרגל סכנה או הפרעה של ממש.
ב.תקנה 52(6) לתקנות התעבורה קובעת כי "חייב נוהג רכב להאט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד בהתקרבו למעבר חצייה".(משרד עורכי דין)
מעבר חצייה הוא מקום מבטחו של הולך הרגל. כאשר הולך הרגל טרם החל בחציית הכביש מוטלת על הנהג חובת זהירות. כאשר הולך רגל מתחיל לחצות את הכביש הנהג חייב לאפשר לו להשלים את החצייה בבטחה ובמקרה הצורך יעצור את רכבו לשם כך. נהג שלא מאפשר להולכי הרגל להשלים בבטחה את חציית הכביש במעבר חצייה, וגורם לסיכונם, צפוי לפסילה מנהלית של רישיון הנהיגה שלו (סעיף 8 לתוספת הרבעית בפקודת התעבורה).החובה המוטלת על הנהג היא כלפי הולך רגל המצוי בעיצומה של חציית הכביש. כאשר הולך הרגל טרם החל בחצייה, הנהג חייב לנסוע במהירות אשר תאפשר בלימת הרכב במקום במקרה הצורך.
נהגים רבים ממשיכים לנסוע בזמן פסילה מתוך תקווה שהם לאייתפסו. חלקם עושים זאת כבר מהיום הראשון לפסילה וחלקם לא יכולים להתאפק עד סוףתקופת הפסילה ומקצרים אותה במעט. התירוץ השכיח בפי הנהגים הוא שהם נסעו בזמן פסילהבשל מצב חירום שהצריך נסיעה דחופה, אולם בית המשפט יזכיר להם שתמיד אפשר לקחתמונית…
המשטרה נלחמת בתופעה זו ומציבה מארבים לנהגים שנשלל רישיונם וצפויים לנהוג בזמן פסילה (המארבים מוצבים בעיקר כלפי נהגים שכבר נתפסו בעבירה זו יותר מפעם אחת).
כאשר מוצב בפני הנהג תמרור עצור מוטלות עליו שתי חובות: חובת עצירה וחובת מתן זכות קדימה. נהג המבחין במרחק בלתי מוערך על ידו התקרבות של כלי רכב במהירות בלתי מוערכת על ידו , אינו רשאי להיכנס לצומת בטרם כלי הרכב המתקרבים לצומת יחלפו על חזיתו.
אם מסומן קו עצירה בצומת על הנהג לעצור את המכונית לפני קו העצירה בלי קשר לתנועה בכביש ואין הנהג רשאי לעצור במקום שלדעתו שדה הראיה מספיק טוב.
במקרה בו לא מסומן קו עצירה בצומת על הנהג לעצור במקום בו יוכל לראות את התנועה היטב בדרך החוצה ולתת זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת.
כאשר מוצב בפני הנהג תמרור תן זכות קדימה מוטלת עליו חובה אחת – לתת זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת מכביש אחר או הבא אל הצומת.
נהג המואשם באי עצירה מוחלטת למרות תמרור עצור המוצב לפניו בכביש, יוכל לצאת זכאי מכל אשמה במשפט תעבורה אם יוכיח כי נסע אחרי מכונית שעצרה לפני קו העצירה. נהג אינו חייב לעצור פעם נוספת, אפילו במקרה שבו העצירה בוצעה מאחורי רכב המסתיר את הנעשה בדרך החוצה, שכן העצירה מתבצעת בקרבה מספקת לקו באופן שיש בו כדי למלא אחר תכלית העצירה. אולם נהג העוצר לפני מעבר חציה וכעבור כמה מטרים מוצב מולו תמרור עצור וקו עצירה, חייב לעצור שוב עצירה מלאה.
נהג אשר לא עצר עצירה מוחלטת למרות שלפניו הוצב תמרור עצור יקבל דו"ח קנס מסוג ברירת משפט, ואילו נהג שלא קיים את חובת מתן זכות קדימה (במקרה של תמרור "עצור" או "האט") יוזמן למשפט. יש לציין כי אי מתן זכות קדימה היא אחת העבירות בגינן ניתן לפסול רישיונו של נהג פסילה מנהלית.
תהיה זו הגנה טובה במשפט תעבורה אם הנאשם יוכיח כי לא היה קשר עין רצוף בין השוטר למכונית בשעת ביצוע העבירה. כאשר השוטר שנכח במקום לא מציין ולא זוכר את המרחק ממנו הבחין בביצוע העבירה הוא בעצם מונע מבית המשפט להשתכנע כי ממרחק נקודת תצפיתו ניתן היה להבחין בביצוע העבירה. שוטר צריך לערוך סקיצה בה מצויינים: א) נקודת התצפית שלו ב)שדה הראיה שלו לעבר המקום הרלוונטי לביצוע העבירה ג) העדר כל מפגע בשדה הראיה
