כל הפוסטים בהצלחות

התביעה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על קולת העונש שניתן בתיק זה. לטענתם בית המשפט לתעבורה טעה בכך שלא השית על הנאשם עונש של פסילה בת שנתיים כמתחייב מהחוק, והסתפק בעונש שיש בו רק כדי שישית מהעונש הראוי. מצד שני טענתי כי יש להשאיר את העונש על כנו וצרפתי פסיקה הקובעת כי כמות נמוכה של אלכוהול ועבר תעבורתי תקין יש בהם משום נסיבות מיוחדות העשויות להפחית את תקופת הפסילה. בכל מקרה ולחילופין, הצעתי לכבוד בית המשפט כי יטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי אם הוא מוצא לנכון שיש להחמיר במידת מה בגזר הדין, ובלבד שתקופת הפסילה בפועל לא תוארך. התביעה כמובן התנגדה לכך ופתאום הפכה לסנגוריה ציבורית וטענה כי עונש מאסר על תנאי יכול לפגוע בעתידו של הנאשם.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט המחוזי כי רכיבי הענישה שבגזר הדין שהוטלו על הנאשם ישארו על כנם, ולענישה יוסף עונש של מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

תאונה חמורה – עונש קל

מרשי הואשם כי בהגיעו לצומת מחנה עופר נהג ברשלנות, חצה את קו הצומת באור אדום וגרם לתאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה נפגע הנהג המעורב בעוד שהנוסעת ברכבו נחבלה חבלות של ממש ואושפזה בבית החולים.
החוק קובע כי בתאונות דרכים בהן יש חבלות של ממש יוטל עונש פסילה שלא יפחת משלושה חודשים. כאשר ברוב המקרים בתי המשפט לתעבורה גוזרים עונשים כבדים בהרבה וזאת בהתאם לחומרת הפציעות ולרמת רשלנותו של הנהג ונסיבות המקרה.
מרשי, שהינו מהנדס בניין, הזקוק לרישיון הנהיגה לעבודתו, ביקש שאעשה ככל שביכולתי למנוע פסילה ארוכה, למרות התאונה הקשה.
הודיתי בשם מרשי באחריותו לתאונה, שכנעתי את בית המשפט כי התאונה נגרמה כתוצאה מטעות אנוש ולא מזלזול בחוק, ובסופו של יום גזר בית המשפט על מרשי עונש של 21 ימי פסילה, ו- 200 שעות של"צ.

מרשתי הואשמה בנהיגה בחוסר זהירות ובגרימת תאונת דרכים כאשר יצאה
מחנייה מרחוב העצמאות ביהוד וסטתה מנתיב נסיעתה ופגעה ברכב מימינה.
לאור עברה התעבורתי התקין ולאור נסיבות התאונה הקלות יחסית עורך דין תעבורה הגיש  בקשה לביטול כתב האישום.
התשובה לבקשה לא הגיעה בדואר או בפקס, אך לשמחתי הרבה ממש לפני הדיון התובעת דאגה לעדכן אותי כי התיק נסגר מחוסר עניין לציבור.

מרשי, פרופסור בהשכלתו, נתפס נוהג במהירות מופרזת של 131 קמ"ש בדרך עירונית בה המהירות המרבית המותרת הינה 80 קמ"ש בלבד.
מדובר בחריגה של 51 קמ"ש מעל המותר – ועוד בדרך עירונית. כמו כן, מדובר בחריגה של 20 קמ"ש מהמהירות (111 קמ"ש) שהייתה מביאה אותו למשפט תעבורה ולא לקבלת דו"ח מסוג הזמנה למשפט. התביעה ביקשה פסילה ממושכת וזאת לאור המהירות הגבוהה בדרך עירונית וכן בשל עברו התעבורתי. אולם, בסופו של דבר, גזר עליו בית המשפט עונש פסילה בפועל לתקופה של 7 ימים בלבד, פסילה על תנאי וקנס בסך 1,000 ש"ח.
הפרופסור יצא מרוצה מאולם בית המשפט לתעבורה ומיהר לדרכו.