תעבורה – הרשעה על סמך בדיקת מאפיינים
דיני תעבורה – נהיגה בשכרות
בדרך כלל, כאשר בית המשפט קובע כי אין מקום להסתמך על בדיקת הינשוף עקב אי שמירה על נוהלי המכשיר והחוק הוא ימשיך לבדוק אם ישנם ממצאים התנהגותיים המצביעים על נהיגה תחת השפעה ובמיוחד יבדוק את מבחן המאפיינים שנערך לנאשם. במקרה והנאשם נכשל באופן בולט במבחן המאפיינים רוב הסיכויים שבית המשפט ירשיע אותו בסופו של דבר בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
בתיק תעבורה – הגישה הנהגת ערעור על הרשעתה בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, לאחר שכבר זוכתה מהעבירה החמורה יותר של נהיגה בשכרות (עקב העדר כיול נאות למכשיר). היא טענה כי מבחן המאפיינים שלה היה תקין ולכן לא היה מקום להרשיע אותה אף בעבירה הקלה יותר. בנוסף לכך טענה ההגנה כי עבירת השכרות מכילה בתוכה את העבירה האחרת, מכיוון ששיכור על פי חוק מוגדר כמי שמצוי תחת השפעת משקה משכר. כתמיכה בטענה זו הוגש פס"ד של בית המשפט המחוזי – 71753/04 בו נקבע כי זיכוי מהעבירה אחת מביא לזיכוי מהעבירה האחרת.
התביעה מצידה טענה כי התמונה הכוללת מלמדת על נהיגה תחת השפעת אלכוהול: מפיה נדף ריח של אלכוהול, דיבורה היה איטי וכבד, עיניה היו אדומות והתנהגותה הייתה רדומה. בנוסף לכך, היא בעצמה הודתה ששתתה בירה לפני הנסיעה. העובדה כי נהגה ברכבה לאחר שהוזהרה שלא לעשות כן, מלמדת על שיקול דעתה השגוי שנבע מהשפעת האלכוהול.
בית המשפט המחוזי סקר את הממצאים שהביאו להרשעה:
לגבי הריח – ריח האלכוהול שנדף מפיה של המערערת יכול להיות מוסבר גם משתיית אלכוהול בכמות מותרת.
לגבי העיניים האדומות – אין בכך כדי להצביע דווקא על היותה תחת השפעת משקאות משכרים.
לגבי ההתנהגות הרדומה – בטופס בדיקת המאפיינים ציין השוטר שערך את הבדיקה כי התנהגותה הייתה רגילה ולא ציין כי התנהגותה הייתה רדומה, אף שאפשרות זו מופיעה בטופס המאפיינים. בנוסף יש לציין כי השעה הייתה מאוחרת (02:20).
לגבי הדיבור האיטי – גם בכך אין כדי להצביע דווקא על נהיגה תחת השפעה.
לגבי הודייתה – המערערת הודתה ששתתה רק כוס בירה אחת ואין בכך כדי להצביע שעברה את הרף המותר.
לגבי עזיבתה בנסיעה – בדוחות שכתבו השוטרים ביחס לאירוע הנדון לא צויין דבר בעניין של עזיבת המערערת את המקום בנסיעה בניגוד להוראות השוטרים, ונראה על כן, כדברי המערערת, כי לאחר שאמרה לשוטר שהיא מתכוונת לנהוג לא עצר בעדה.
קרא עוד ←
