כל הפוסטים בנהיגה בשכרות

שכרות לצעירים – עורך דין לתעבורה

נהיגה בשכרות – נוהלי המכשיר – עורך דין תעבורה

דיני תעבורה – שכרות – בדיקה אקראית

עד שנת 2006 החוק אפשר למשטרה לערוך בדיקות שכרות בשני מצבים בלבד: כאשר ישנו חשד סביר שהנהג שיכור, או כאשר הנהג היה מעורב בתאונת דרכים. לאחר מכן, החוק שונה כך שהוא מאפשר בדיקת שכרות אקראית אף בהעדר חשד כלשהו.

בעקבות שינויי החוק המשטרה עורכת אלפי בדיקות אקראיות לנהגים, במיוחד באזורי בילויי.

עורך דין תעבורה – הכתובת שלך למשפט התעבורה

עו"ד תעבורה – קרוב לודאי יציל את רישיונך במשפט התעבורה

עורך דין לתעבורה הוא המומחה שלך לדיני התעבורה

תעבורה – סירוב לבדיקה

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של סירוב לבדיקת שכרות ונהיגה בשכרות. התביעה בטיעוניה לעונש ביקשה שייגזר עליו עונש מאסר בפועל לאור עברו התעבורתי המכביד ועברו הפלילי, לצד רכיבי ענישה נוספים כגון פסילה ממושכת.

ההגנה מצידה טענה כי לבקש עונש מאסר בפועל בנסיבות העניין הוא כלל לא סביר, והציגה פסקי דין רבים בנושא זה.

בית המשפט לתעבורה ראה בחומרה את העובדה שהנאשם לא הודה אלא בחר לנהל משפט שנמשך במשך מספר ישיבות מבלי שיכה על חטא.

בית המשפט לתעבורה התרשם כי הסירוב להיבדק אינו מקרה חד פעמי של אי ציות לחוק ועל כך מעיד עברו הפלילי.

אחר כל זאת, גזר עליו בית המשפט לתעבורה את העונשים הבאים: פסילה לתקופה של שנתיים וחצי, 9 חודשי מאסר מתוכם 3 חודשים בפועל והיתרה על תנאי שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או סמים או סירוב לבדיקת שכרות לסוגיה או נהיגה בזמן פסילה.

בית המשפט לתעבורה התיר לנאשם לבצע את עונש המאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, והזהיר את הנאשם שאם לא יבצע את עבודות השירות כנדרש הוא יישלח לכלא.

עורך דין תעבורה – מונע פסילות רישיון

עורך דין לתעבורה – דואג שרישיון הנהיגה יישאר אצלך בארנק

נהיגה בשכרות – עבירה חוזרת – עורך דין לתעבורה

תעבורה – בדיקת מאפיינים

האם ניתן להרשיע בעבירת נהיגה בשכרות על סמך בדיקת המאפיינים בלבד?

ככלל, הוכחת העבירה אינה חייבת להיעשות רק בדרך הקבועה בתקנות התעבורה ובפקודת התעבורה, ובהחלט אפשר להוכיח שכרות בראיות אחרות הנלמדות מהתנהגותו של הנהג. אומנם דרך המלך להוכחת העבירה הינה על ידי הבאת ראיות מדעיות כמו בדיקת נשיפה או בדיקת דם, אך ניתן להרשיע בעבירה זו גם על סמך בדיקת המאפיינים בלבד. הלכה זו נקבעה בבית המשפט העליון לפני שנים רבות, ועדיין שרירה וקיימת (בר"ע 666/86 סאמי סודקי עודה נגד מדינת ישראל).

על פי התנהגותו של הנהג ניתן להרשיע הן בעבירה של נהיגה בשכרות והן בעבירה הקלה יותר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. אולם, במידה ובית המשפט ימצא כי אין מקום להסתמך על בדיקת השכרות המדעית בשל כשלים ראייתיים (או שבדיקה כזו כלל לא נערכה)  ורק התנהגותו של הנהג מלמדת על שכרות כלשהי – קרוב לוודאי כי הנאשם יורשע בעבירה הקלה יותר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

ניתן לציין לעניין זה את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתיק עפ 7159/09 (אבי דלאל נגד מדינת ישראל) בו הנהג הגיש ערעור על פסק הדין בבית המשפט לתעבורה בו הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך בדיקת מאפיינים כושלת (ומכלול הנסיבות), למרות שהוא זוכה מעבירה של סירוב לבצע בדיקת שכרות (לא הוכח כי הוא הוזהר כדין).

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן חלקי כך שזיכה את הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות והרשיע אותו בעבירה של נהיגה תחת השפעה תוך שהוא קובע כי "בהעדר תוצאה מדעית, הכיצד ניתן לקבוע הרשעת המערער דווקא בנהיגה בשכרות ולא בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים?". בסופו של יום, עונשו של הנהג הומתק כך שבמקום לרצות שנתיים פסילה בפועל, הוטל עליו לבסוף פסילה לתקופה של שנה תמימה בלבד.