התביעה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על קולת העונש שניתן בתיק זה. לטענתם בית המשפט לתעבורה טעה בכך שלא השית על הנאשם עונש של פסילה בת שנתיים כמתחייב מהחוק, והסתפק בעונש שיש בו רק כדי שישית מהעונש הראוי. מצד שני טענתי כי יש להשאיר את העונש על כנו וצרפתי פסיקה הקובעת כי כמות נמוכה של אלכוהול ועבר תעבורתי תקין יש בהם משום נסיבות מיוחדות העשויות להפחית את תקופת הפסילה. בכל מקרה ולחילופין, הצעתי לכבוד בית המשפט כי יטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי אם הוא מוצא לנכון שיש להחמיר במידת מה בגזר הדין, ובלבד שתקופת הפסילה בפועל לא תוארך. התביעה כמובן התנגדה לכך ופתאום הפכה לסנגוריה ציבורית וטענה כי עונש מאסר על תנאי יכול לפגוע בעתידו של הנאשם.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט המחוזי כי רכיבי הענישה שבגזר הדין שהוטלו על הנאשם ישארו על כנם, ולענישה יוסף עונש של מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.