סמים
פקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג-1973, עושה הבחנה ברורה בין ייצור, הכנה והפקה לבין החזקה ושימוש.
לגבי ייצור , הכנה והפקה, החוק קובע: "לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל (מנכ"ל משרד הבריאות). העובר על הוראות סעיף זה דינו – מאסר עשרים שנה או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין".
לגבי החזקה ושימוש של הסם – קובע החוק: כי לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברישיון מאת המנהל. האמור בסעיף זה אינו חל על סם מסוכן והנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו. העובר על הוראות סעיף זה, דינו מאסר 20 שנה או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בחוק העונשין, ואם החזיק בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו מאסר 3 שנים או קנס כאמור. מי שלצריכתו העצמית מחזיק בסם או משתמש בו בתוך כותלי בית ספר או בחצריו והוא אינו לומד באותו בית ספר, דינו מאסר 5 שנים, כאשר הוראה זו לא חלה על מי שטרם מלאו לו 16 שנים.
בתיק 3227/05 הורשע הנאשם על פי הודאתו בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) לפקודת הסמים המסוכנים. מכתב האישום עולה כי הנאשם החזיק בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל 4.8108 גרם נטו. כנגד הנאשם עמד עונש מאסר על תנאי בר הפעלה למשך שנה. המאשימה ביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים וכך קרה, אולם לאחר חודשיים הוא שוחרר לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית בקהילה הטיפולית "מלכישוע". בנסיבות אלו, נדחה הדיון בעניינו מספר פעמים לשם הגשת תסקיר. הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן שנמנע מלתת המלצה בעניינו, אולם לאור העובדה שהוכח כי הנאשם לא הסתבך בפלילים בשנים האחרונות והועבדה כי הנאשם מתמיד בעבודתו הסיק בית המשפט כי הנאשם עלה על דרך המלך, ולאור זאת האריך את עונש המאסר על תנאי שעמד נגדו ולא הטיל עליו כל עונש אחר.