הטרדת עד

 

סעיף 249 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 שכותרתו הטרדת עד קובע כי "המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים".

בתיק רע"פ 9685/09 דן בית המשפט העליון בשאלה האם אנס מורשע השולח לקורבנו, מס' שנים לאחר ביצוע העבירה, מכתב הכולל בין היתר דברי התנצלות יכול להיחשב כמי שביצע עבירה של הטרדת עד? בית משפט השלום זיכה את האנס מעבירה זו, אולם בערעור הוא הורשע ולכן הוא הגיש בקשת רשות ערעור שהתקבלה.

בית המשפט קבע שתכליתה של ההוראה היא לאסור על כל הטרדה בנוגע לעדות בלא צורך להוכיח את כוונתו של המטריד להכשיל את העדות. ההטרדה יכולה להתרחש גם לאחר שהעדות נמסרה, ואין חשיבות אם למעשה העד הוטרד או שלהטרדה הייתה השפעה על העדות שמסר. די בהוכחות מעשה ההטרדה הנוגע לעדות מתוך מודעות למהות המעשה לטיבו ולנסיבות הכרוכות בו.

ההטרדה יכולה להיות רחבת היקף ויכולה להכיל מגוון דרכי התנהגות ומעשים. ההטרדה כוללת כל פנייה בדיבור או במעשה שי שבו כדי להטריד אדם ממנוחתו או מעיסוקו. גם מכתב הכולל דברי התנצלות נכנס להגדרה של הטרדה במיוחד כאשר הוא מעלה ומזכיר את אירוע האונס הטראומטי כמו במקרה זה בו שחזר האנס את האירוע. בית המשפט קבע כי יש במכתב כדי להחיות אצל הקורבן את רגעי האימה ותחושת אובדן השליטה אל מול כוחו ותחכומו של האנס.

עוד קבע בית המשפט כי לעבירה זו אין מגבלה של זמן. האיסור הפלילי של הטרדת עד נועד, בין היתר, להגן על מוסרי העדויות מפני הנאשם בשלב לפני העדות עצמה, במהלכה ואף שנים לאחריה לאחר שהסתיים ההליך המשפטי. המטרה היא לעודד אנשים להתלונן על מעשים פליליים ולא לפחד שהעבריין ירדוף אחריהם גם שנים לאחר המשפט.

בית המשפט סבר כי האנס נמצא מודע לכך שיש במכתב משום הטרדה, שכן ההליך הפלילי לימד אותו עד כמה סבלה המתלוננת ממנו ולאיזה נזק נפשי הוא גרם לה וברור שהזכרת האירוע תגרום למפח נפש אצל המתלוננת.

אשר על כן, דחה בית המשפט העליון את הערעור בעניינו.