מהו העונש המקובל בגין עבירה של סירוב לבדיקת שכרות?
בתי המשפט לתעבורה רואים בסירוב לעבור בדיקת שכרות כעבירה חמורה, כזאת שאין בה משום לסטות מעונש פסילת המינימום העומד על שנתיים. נראה שבתי המשפט רואים בנהג שמאן לעבור בדיקת שכרות כנהג שנסע בעודו שיכור ברמה בינונית או גבוהה. גם התביעה רואה בעבירת הסירוב כעבירה חמורה ועותרת בפני בית המשפט להשית על מי שסרב לבדיקה עונש שלא יפחת מפסילת המינימום ולעיתים אף מציינת במפורש כי העונש הראוי לעבירה זו הוא לפחות שלוש שנות פסילת רישיון בפועל. יש לציין כי הנוהג של תביעות תעבורה ת"א הוא להגיש בקשה לפסילת רישיון עד תום ההליכים המשפטיים כאשר מדובר בשכרות בכמות של 400 מ"ג בליטר אוויר נשוף ומעלה, וכן במקרים של סירוב לעבור בדיקת שכרות.
בתיק ת 17233/07 מצדד בית המשפט לתעבורה בעמדה זו. לדעתו, במקרה של נהיגה בשכרות הנובעת מסירוב, מן הראוי להטיל עונש חמור יותר ולראות במסרב כשיכור ברמת שיכרות גבוהה. זאת משתי סיבות מצטברות ומשלימות. ראשית, אם לא יוחלט כן, הרי כל מי שנוהג בשכרות כבדה יעדיף לסרב להיבדק. שנית, יש לפעול לכך שהציבור ישתף פעולה ככל הניתן עם הבדיקה ולא ינסה להתחמק בתירוצים שונים. בית המשפט גזר בתיק זה על הנאשם, שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה בשכרות מכח סירוב, עונש של 36 חודשי פסילה בפועל (בניכוי הפסילה המנהלית אותה ריצה), קנס בסך 4,000 ₪ ומאסר על תנאי של 45 ימים לשלוש שנים אם ינהג בזמן פסילה או בזמן שכרות.
מנקודת מבט של הסנגור בתיק סירוב לבדיקת שכרות יש לנסות ולשכנע את בית המשפט כי עובדות המקרה מלמדות כי הנאשם לא נמצא תחת השפעה כבדה של אלכוהול, ולכן יש להטיל עליו עונש הדומה לזה שמטילים כאשר מדובר בשכרות בינונית או נמוכה – הכל בהתאם לנסיבות המקרה עצמו. דוגמא לכך, ניתן למצוא בתיק שבו הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש וזאת על סמך סירובו לערוך בדיקת דם לגילוי האלכוהול בגופו. בית המשפט השתכנע במקרה זה כי ככל הנראה שכרותו של הנאשם הייתה ברמה נמוכה וזאת על סמך בדיקת המאפיינים שנערכה לו במקום האירוע על ידי השוטרים אותה צלח להפליא (הליכתו על הקו הייתה רגילה, עמידתו הייתה יציבה והוא לא החטיא הבאת אצבעותיו לאף). בית המשפט סבר כי במקרה דנן מתקיימות נסיבות שכאלה המצדיקות הפחתה מפסילת המינימום, ואלה באות לידי ביטוי בעברו התעבורתי הנקי לחלוטין, בעובדה כי לא סרב לבדיקת הנשיפה אלא רק לבדיקת הדם, לעובדה כי ככל הנראה שכרותו הייתה ברמה נמוכה, בהודאתו המיידית, ובנסיבותיו האישיות והמשפחתיות. לאור זאת גזר עליו בית המשפט את העונשים הבאים: קנס בסך 1,500 ₪, פסילה בפעול לתקופה של 360 ימים שמניינה מיום שנפסל מנהלית, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, והתחייבות כספית שלא לחזור לעבור אותה עבירה.