לעיתים הנבדק אינו דובר השפה העברית ולכן יש צורך במתורגמן שיתרגם לו את דברי ההסבר בדבר מהות הבדיקה והמשמעות המשפטית לסירוב לערוך אותה. במקרה כזה על השוטרים לערוך מזכר בו יצויינו שמו ופרטיו של מי ששימש כמתורגמן כדי שיכולו לזמנו לעדות במידה והנאשם יכפור באשמה. עמד על כך בית המשפט לתעבורה בת"א בפרשת בייקד באופן הבא:

"כאן ראוי להדגיש שההסבר הניתן לנהג שנחשד בנהיגה בשכרות, צריך להתאים סובייקטיבית לנסיבות

האירוע, לרמת פיכחונו של הנהג מחד, לרמת שכרותו מאידך ובכלל לרמתו האישית. מכאן, נגזר כמובן

אופן מתן ההסבר והיקפו. נכון גם לוודא שההסבר שניתן חלחל לתודעת הנאשם והוא מבין אותו בטרם

הוא מקבל החלטה לסרב לבדיקה. מיותר להדגיש שאם הנהג אינו דובר עברית, כי אז ההסבר צריך

 להינתן לו בשפה המובנת לו ועל השוטר הנעזר במתורגמן, לערוך על כך מזכר/דו"ח פעולה ובו יפורטו

שמותיהם ופרטיהם, של מי ששמשו כמתורגמנים, כדי שניתן לזמנם לבית המשפט למתן עדות. שאם לא

כן, המזכר או דו"ח הפעולה, אינם יותר מאשר עדות שמיעה".