עבירת שכרות חוזרת – תעבורה
הנאשם הודה והורשע בעבירה שעניינה נהיגה בשכרות. הוגש תסקיר שרות מבחן והוגשה חוות דעת מהממונה על עבודות שרות, במסגרת הטיעונים לעונש.
התביעה בטיעוניה לעונש עתרה להטלת מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגתו של נאשם לתקופה העולה על 4 שנים, פסילה מותנית וקנס. כמו כן, עתרה התביעה להפעלה במצטבר של 6 חודשי מאסר על תנאי התלויים ועומדים כנגדו ושהינם ברי הפעלה.
התביעה התיחסה לחומרת העבירה, לעברו התעבורתי של הנאשם, ובהמשך לטיעוני ב"כ הנאשם אף התיחסה לבדיקת המאפיינים שבוצעה לנאשם כדי לתמוך בטיעוניה כי אף מהתנהגותו של הנאשם עולה כי הנאשם היה שכור, ולא רק בהסתמך על בדיקת הדם שבוצעה לו.
הנאשם ביקש להקל בעונשו לאור הודאתו המיידית, רמת האלכוהול הנמוכה, יחסית, שנמצאה בדמו, וכן לאור העובדה שהוא נתון במעצר בית תקופה מושכת. כמו כן, ההגנה הפנתה את בית המשפט לתעבורה לתסקיר שירות המבחן שהמליץ על הארכת המאסר המותנה ועשיית של"צ בהיקף של 250 שעות. בית המשפט לתעבורה לא הסכים עם המלצת שירות המבחן כאשר הוא סבר כי יש להטיל עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות ואין מקום להאריך את המאסר המותנה.
בית המשפט לתעבורה גזר עליו בסופו של יום את העונשים הבאים:
6 חודשי עבודות שירות, פסילה לתקופה של 3 שנים, מאסר על תנאי אך לא גזר עליו קנס כספי.
.
5129371