תעבורה – פסילה עד תום ההליכים בעבירת נהיגה בשכרות
התביעה יכול לבקש מבית המשפט לפסול את רישיון הנהיגה של אדם שעבר לכאורה עבירת תנועה חמורה עד לתום הדיון במשפטו. כשהאישום הוא בגין נהיגה בשכרות, בדרך כלל תגיש התביעה בקשה כזו, כאשר מיוחסת לנאשם רמת שכרות גבוהה, או כאשר מדובר בסירוב לבדיקה, או כאשר מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה תוך כדי נהיגה בשכרות.
על פי סעיף 46 לפקודת התעבורה רשאי בית המשפט לפסול נהג מלהחזיק ברישיון עדי לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי חוק. בדונו בבקשה זו, על בית המשפט לבחון תחילה קיומן של ראיות לכאורה להרשעת הנהג בעבירה המיוחסת לו, ואם מצא כי אלו מתקיימות , עליו לעבור ולבחון האם נהיגתו מסכנת את הציבור. כאן יש לאזן בין שיקולי ההגנה ונסיבותיו האישיות המיוחדות של הנהג, לבין הצורך להגן על שלום הציבור מפני נהיגה מסוכנת. על מסוכנותו של הנהג ניתן ללמוד מעברו התעבורתי ומנסיבות האירוע הספציפי גם יחד.
על פי סעיף 50(א) לפקודת התעבורה, אם עברו 3 חודשים מיום שנפסל בעל הרישיון ולא הוגש לבית המשפט כתב אישום נגדו – תבוטל הפסילה, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, להאריך את מועד הפסילה לתקופה שיקבע.
בכל מקרה, לפני סעיף 50(ב) לפקודת התעבורה, אם עברו 6 חודשים מיום שנפסל בעל רישיון ולא ניתן פסק דין לגביו – בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט אחרת. זו הסיבה שכאשר בקשה כזו מוגשת, מבקשת התביעה לפסול את הנהג עד תום ההליכים ואף מעבר ל-6 חודשים.
במקרה בו בית המשפט החליט לפסול את רישיונו של הנהג מעבר לחצי שנה , עליו לקצוב את תקופת הפסילה, כך שתהיה מוגדרת וברורה ולא להורות,למשל, שהנהג יישאר פסול עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
הנהג יכול לנצל את זכותו החוקית על פי סעיף 49 לפקודת התעבורה, ולהגיש ערר ובקשה לעיון חוזר על ההחלטה לפסול אותו עד תום ההליכים.
בתי המשפט בדרך כלל נענים לבקשות אלו ופוסלים את רישיון הנהיגה של הנהג לתקופות שבין חצי שנה לשנה, הכל תלוי בנסיבות המקרה העבר התעבורתי וחוזקן של הראיות בתיק. כמובן שיש בכך סיכון מסויים, שכן לשם פסילה מנהלית די בהתקיימותן של ראיות לכאורה לאשמת הנאשם ואין צורך בראיות שיביאו להרשעה בהליך העיקרי. במקרה בו הנאשם, בסופו של יום , יימצא זכאי, אז בהחלט ניתן לומר כי נגרם לו עוול והוא נפסל שלא לצורך. פיצוי הוא לא יקבל ומסופקני אם מישהו יגיד לו סליחה. בתיק בש 1178/08 בית המשפט בכבודו ובעצמו השמיע דברי ביקורת על בקשות אלו באופן הבא: "בנסיבות מעין אלה אין מקום לפסילת המשיב עד תום ההליכים, אלא יש לברר את עובדות המקרה לאשורן בטרם תינקט כנגד המשיב סנקציה כה חריפה של פסילת רישיון עד תום ההליכים. במידה ובית המשפט יגיע למסקנה שאכן המשיב סרב לבצע בדיקת נשיפה והכשיל את הבדיקה במתכוון, חזקה על בית המשפט אשר ידון בתיק העיקרי שידע להטיל את העונש המתאים".