תעבורה – פסילה עד תום ההליכים
כנגד הנהג הוגש כתב אישום בו מיוחסות לו עבירות של גרם מוות ברשלנות, גרם חבלה לאדם ונזק לרכוש ברשלנות, אי האטה ואי עצירה בהתקרבות למעבר חצייה ואי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה. על פי כתב האישום, בתאריך 18/7/07 בשעה 08:00 לערך נהג המשיב באופנוע ברחוב אלחדיף שבעיר טבריה. בכביש זה שני מסלולים שביניהם מפריד אי תנועה בנוי ועליו גדר בטיחות. סמוך לצומת הרחובות אלחדיף והתאנים, עבר הולך רגל, את אי התנועה הבנוי שבין המסלולים והמשיך לחצות את הכביש במסלול נסיעת המשיב משמאל לימין במעבר חציה מסומן. אותה עת הגיע המשיב למעבר החצייה, כשהוא נוסע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה שבמסלול נסיעתו. הנהג נהג בקלות ראש ובחוסר זהירות, ללא תשומת לב אל הנעשה בכביש ובסביבתו ובמהירות בלתי סבירה, לא הבחין בזמן במנוח, לא האט ולא עצר על מנת לאפשר למנוח להשלים את החצייה בבטחה ופגע במנוח עם חזית האופנוע. כתוצאה מן התאונה המנוח נפגע באורח אנוש ובתאריך 2/4/08 נפטר.
עם הגשת כתב האישום, הגישה התביעה בקשה לפסילת הנהג עד תום ההליכים נגדו.
התביעה טענה כי ברשותה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. המבקשת הפנתה לדו"ח הבוחן ולתצלומים מהם עולה כי מעבר החצייה מסומן על פני הכביש ובאמצעות תמרורי ג-7 מוגבהים, כי מזג האויר טוב, ראות טובה, אור יום, כביש תקין ויבש, אופנוע תקין ובוצע ניסוי שדה ראיה. לפי קביעת הבוחן מהירות האופנוע עובר לתאונה היתה
ב"כ הנהג טען כי התאונה הייתה בלתי נמנעת, כי המשיב נהג במהירות סבירה, כי נסע בנתיב השמאלי בלית ברירה בשל מונית שחסמה את הנתיב הימני וכי הבחין במנוח ממרחק קצר ביותר, עת פרץ המנוח לכביש. לכן לא הספיק לבלום בלי לפגוע בו. ב"כ המשיב טען כי נהג אינו מצווה לעצור לפני מעבר חציה, אלא אם חוצים, ואין לצפות כי ממרחק של מטר או שניים לפני מעבר חציה יוכל לבלום במקום. לטעמו, יש חובה גם על הולכי הרגל שלא להתפרץ לכביש במפתיע. לטענת ב"כ המשיב, לא נשקפת מן המשיב סכנה לציבור. כראיה לכך טוען לזמן שחלף מעת התאונה ועד להגשת בקשת הפסילה, תקופה בה לא נפסל אף מנהלית, ומדגיש כי לא היתה כל הצדקה לשיהוי מבחינת החקירה. עוד ה