לדוגמא (שלי) – אם יש טעות ברישום, כך שהערך האמיתי של בלון כיול הינו 700 מק"ג ואילו הרישום על גבי הבלון הינו 350 מק"ג – ברגע שיערכו את בדיקת הכיול היומית, יתקבלו ערכים הקרובים ל- 700 מק"ג ואז המכשיר יינעל, שכן יתקיים פער של למעלה מ- 5% בין הערך שהתקבל לבין הערך שהוזן במחשב של הינשוף (350 מק"ג).

בית המשפט קבע כי אין כל מניעה להסתמך על הרישום בתעודות הבלונים המגיעים אלינו מחו"ל:

"ידוע כי הפסיקה מחדשת ומוסיפה חריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה, במיוחד ככל שהטכנולוגיה והמדע מתפתחים וזאת ככל שיש פחות חשש למהימנות "השמועה" ובית המשפט יכול לבחון בעצמו את אמינות הראיה על-פי שיקולי הגיון ושכל ישר ולאור ראיות אחרות שבאו לפניו.

חברת ספנקט הינה חברה אנגלית שאמינותה התקבלה על דעת ההרכב בתיק עוזרי על פי עדותו של עד מומחה מטעם חברת דראגר יצרנית מכשיר הינשוף שכותרתו "תקן בלוני הגז". בפס"ד הובהר כי לו היה חוסר דיוק משמעותי במילוי בלוני הכיול והאימות , הדבר היה בא לידי ביטוי בבדיקת האימות של המכשיר שכן הבלון המשמש לכיול במעבדה אינו אותו בלון השמש לאימות ביחידה. בשעת כיול הינשוף, הינשוף מתאפס לפי בלון הכיול שבמעבדה , בעת בדיקת האימות המכשיר בודק את הבלון ולא מתאפס לפיו, לכן היה צפוי כי סטייה מהרישום על התעודה תתגלה. וכיוון שכך לא אירע ניתן להסיק את אמינות הרישום על תעודת הבלון. פס"ד עוזרי כאמור אושר בעניין זה על ידי ערכאת המחוזי. מכאן שיש ראיות נוספות מהן ניתן ללמוד על אמינות תעודת הבלון.