בדרך כלל יראו נהג שהתקבש לבצע בדיקת נשיפה, כשלאחריה לא נתקבלו תוצאות – כמי שהכשיל את הבדיקה במכוון ולכן בעצם סרב לבצע בדיקה כהלכה. בכך פקודת התעבורה רואה אותו כמי שנהג בשכרות. אולם, בכל זאת יכול הנאשם להוכיח כי מצבו הבריאותי לא אפשר לו לנשוף למכשיר וכי הוא לא הכשיל את הבדיקה במכוון.
בתיק שנשמע לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בירושלים זוכתה נאשמת מעבירה של נהיגה בשכרות שהתבססה על סירובה למסור בדיקת נשיפה. בית המשפט התרשם כי הנאשמת נמנעה מלבצע בדיקת נשיפה לנוכח מצבה הבריאותי שאינו אפשר זאת. עוד במועד האירוע טענה הנאשמת כי מצבה הרפואי אינו שפיר, כך עולה גם מרישומי השוטרים עצמם בשטח.
הנאשמת אף טרחה להציג בפני בית המשפט תעודה רפואית לפיה במועד האירוע סבלה ממחלות הקשורות בדרכי הנשימה. הרופאה שרשמה את התעודה נחקרה בחקירה נגדית על ידי התביעה. בנוסף לכך, העיד מטעמה של הנאשמת רופא מומחה באשר להשפעת מחלתה על האפשרות לתת בדיקת נשיפה וטען כי ברוב המקרים אדם הסובל מהמחלה ממנה סובלת הנאשמת לא יוכל לבצע פעולת נשיפה באופן מלא.
בית המשפט הגיע למסקנה כי לא הוכח מעבר לכל ספק סביר שהנאשמת הכשילה את הבדיקה ולכן קבע כי בעצם לא סירבה לבצעה.
עורך דין תעבורה דואג למנוע פסילות רישין
במידה וזומנת לבית המשפט לתעבורה – פנה לעורך דין תעבורה שיגן עליך מכל משמר.