מעצר בטרם הגשת כתב אישום בתעבורה/פלילי

מעצר חשודים ללא צו שיפוטי:

1. שוטר מוסמך לעצור אדם ללא צו כאשר יש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר והתקיימה אחת מעילות המעצר: ביצוע עבירה בפני שוטר העלולה לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה. אי התייצבות להליכי חקירה. שיבוש הליכי משפט. סכנה לביטחון. ביצוע עבירה חמורה. הפרת תנאי שחרור או הימלטות ממשמורת חוקית. הפרעה לסמכות העיכוב.


2. השלב השני – הבאת העצור לתחנת המשטרה ללא דיחוי, העברתו לקצין הממונה ועריכת דו"ח מעצר על ידי השוטר. הקצין הממונה ישחרר את החשוד או יחליט על המשך מעצרו וימלא דו"ח.


3. השלב השלישי – אם הקצין הממונה החליט על מעצרו של החשוד – יש חובה להביא את העצור בפני שופט בהקדם האפשרי ולכל היותר תוך 24 שעות. לעצור יש שתי זכויות בסיסיות במצב זה – הזכות כי תימסר הודעה על מצערו לאדם קרוב ולעורך דין, והזכות להיפגש עם עורך דין.

מעצר על פי צו שיפוטי:

1. הסמכות העניינית לדון במצער לפני הגשת כתב אישום מסורה לבית משפט השלום.


2. שופט יוציא צו מעצר כאשר: קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה מסוג פשע או עוון ומתקיימת אחת מעילות המעצר, וכל זאת כאשר לא ניתן להסתפק בדרך של קביעת ערובה. עילות המעצר: שיבוש הליכי חקירה או משפט, פגיעה בביטחון שלא אדם או של הציבור או המדינה, נקיטת הליכי חקירה אשר ניתן לקיימם רק כאשר החשוד במעצר.


3. כאשר ניתן צו מעצר שלא בנוכחות החשוד מוגבל צו המעצר ל- 24 שעות.


4. תקופת המצער הראשונית מוגבלת ל- 15 ימים, כאשר מעצר בעילה של נקיטת הליכי חקירה מוגבל ל- 5 ימים, אולם לבית המשפט סמכות להאריכו ל- 15 ימים.


5. בית המשפט רשאי להאריך את המעצר מעת לעת ב- 15 ימים נוספים, אך סך כל תקופת המעצר מוגבל ל- 30 ימים.


6. בית המשפט רשאי לצוות על הארכת מעצר ב- 15 ימים בכל פעם כאשר הבקשה מוגשת באישור היועץ המשפטי לממשלה או באישור פרקליט המדינה או משנהו.