דוח מהירות

 

הנהג קיבל דוח מסוג ברירת משפט וביקש להישפט. לטענתו הוא לא נסע במהירות שיוחסה לו – 90 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 60 קמ"ש בלבד. לטענתו מכשיר הממל"ז שבאמצעותו הוא נמדד אינו קביל. בית המשפט לתעבורה דחה את טענתו והוסיף כי בית המשפט העליון קבע כי המכשיר קביל וניתן לבסס הרשעה על פיו. אשר על כן הרשיע בית המשפט לתעבורה את הנאשם במיוחס לו. בשלב זה הנאשם ביקש לפסול את השופטת, שכן הוא לא ממש אהב את מה שהתחרש באולם. השופטת דחתה את הבקשה שכן היא כבר נתנה הכרעת דין, וכל שנותר הוא לגזור את דינו של הנאשם. התביעה ביקשה פסילה ממושכת שכן בעברו כבר שתי עבירות מהירות וכמו כן הוא לקח אחריות על הדוח הנדון. מנגד הנאשם חזר ואמר כי אין לו אמון במערכת. בסופו של דבר נגזר על הנאשם עונש של פסילה בפועל לחודש ימים, פסילה על תנאי וקנס.

מסתבר שלא תמיד כדאי להישפט על דוח מסוג ברירת משפט, הרי אם הוא היה משלם את הדוח רישיונו כמובן שלא היה נפסל.

צריך לציין שגם מי שמבקש להישפט בגין הדוח שקיבל עדיין יכול לחזור בו בשלב ההקראה ולא לקבוע את התיק לדיון הוכחות בו יוזמנו השוטרים. ניתן אף בשלב ההקראה גם לנסות ולהגיע להסדר עם גורמי התביעה.

 

עורך דין לתעבורה מציל רישיונך

לא מומלץ להתייצב למשפטי התעבורה ללא עורך דין לענייני תעבורה