בתיק תעבורה שנשמע לאחרונה כפר הנאשם בכך שנהג ברכב בעודו שיכור, אך הודה כי היה שיכור בעת האירוע. מחומר החקירה עלה כי הנאשם נמצא מוטל מחוץ לרכבו כאשר הוא שיכור כלוט. בחקירתו במשטרה הודה כי נהג בשכרות, וכך גם עשה שעה שדיבר עם שוטרת הלבושה לבוש אזרחי שנשלחה לוודא כי הוא לא יחזור לנהוג, מבלי שהוא מודע לכך. המאשימה טענה כי הודאותיו של הנאשם, הנסיבות בהן נימצא ברכבו, ובדיקת הנשיפה שנערכה לו שהצביעה על כמות של כמעט פי 6 מהמותר (1,415 מק"ג) מלמדות כי נהג בשכרות.

מנגד, טענה ההגנה כי הנאשם כלל לא נהג ברכב, אלא רק נכנס לרכב ונרדם בו.

בית המשפט לתעבורה קבע כי אין להודאותיו של הנאשם משקל של ממש מאחר והם נתנו כאשר הוא נמצא בגילופין. אך, בשל העובדה כי השוטרים מצאו אותו כאשר המנוע דלק, והעובדה כי הנאשם לא הכחיש זאת, וטען בחקירותו כי "יכול להיות שהנעתי, אני לא אומר שלא", הגיע בית המשפט למסקנה כי הנאשם הניע את הרכב טרם נרדם בתוכו.