תעבורה – שכרות – סמים – עונש מקל – בית המשפט לתעבורה בירושלים

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה תחת השפעת סם (קוקאין). מועד העבירה, 1.1.08. התיק במקור היה רשום לביהמ"ש לתעבורה ברמלה והנאשם ביקש להעבירו לירושלים.

בטיעוניה לעונש מפנה המאשימה להרשעותיו של הנאשם ולחומרת העבירה. לפיכך, מבקשת להטיל על הנאשם מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופסילה שלא תפחת משנתיים.

ההגנה מפנה לתסקיר שרות המבחן ומציינת כי הנאשם שיקם עצמו בתהליך ארוך. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם הפקיד רשיונו בתיק כבר ב-1.1.09 והיה פסול 6 חודשים ו-15 ימים. אשר להרשעות, מציינת ההגנה כי מדובר בעברות ישנות וכי הנאשם לאחר שנבדק על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים רשאי להחזיק ברשיון כשלנאשם רשיון נהיגה תקף עד 2016. ההגנה מבקשת כי  ביהמ"ש יאפשר לנאשם שיקום וימנע מהטלת עונש מאסר.

לחובת הנאשם הרשעה פלילית בגין סמים וגניבה מ-2002. לחובת הנאשם 35 הרשעות תעבורתיות, רובן ככולן עבירות קנס, ביניהן עבירות מסמכים, אי ציות לעצור ואי מתן זכות קדימה. ב-1992 הורשע הנאשם בגין עבירה של נהיגה בפסילה. שרות המבחן מציין כי הנאשם שיקם עצמו בהליך שיקומי "מרשים" והפסיק להשתמש בסמים. את העבירה נשוא האישום הגדיר התסקיר מפי הנאשם "נסיגה חד פעמית" ושרות המבחן ציין כי התרשם כי זה אכן היה המצב. שרות המבחן ביקש להמנע מפסילה ממושכת כדי שהנאשם יוכל לשוב לנהוג והמליץ על של"צ.

בית המשפט לתעבורה לא רצה לפגוע במאמצי שיקומו ולכן גזר עליו פסילה לתקופה של 8 חודשים לצד 120 שעות של"צ.